הזמן וההזדמנות במרחב החינוכי
חינוך לשייכות נכלל במטרות-העל שלנו. לכן עלינו "לקפוץ" על כל הזדמנות חינוכית שיזמן לנו לוח השנה, ובוודאי גם על כל הזדמנות שתזמן לנו תוכנית הלימודים.
לא כל אירוע וחג מחייבים הפקה והפסקת לימודים או "שבירת" שגרה. אפשר להתייחס לחג גם באמצעות לוח קיר, איחול וברכות ברשתות החברתיות.
בלוח השנה הישראלי יצויינו חגים ואירועים שונים זה לצד זה, הסהרנה לצד המימונה, התשיעי במאי לצד יום ירושלים, הסגד לצד הנוביגוד, חג הגאולה של חב"ד לצד חג נבי שועב, הרמאדן לצד יום הסובלנות ויום האחדות.
בכל קהילה יחגגו, יציינו, או פשוט יכירו את הימים הסודיים של הלב הפועם בתרבות הישראלית רבת-הפנים.
ספטמבר אלול-תשרי
חידוש הקשר לאחר תקופת החופש
''לכל אחד מהם שפה משלו ודרך משלו להגיד שלום''
(נעמי שמר)
כמו בהרבה שינויים בחיים החזרה מחופשת הקיץ יכולה לעורר מנעד רחב של תגובות ורגשות: התרגשות וציפייה או
אולי חששות וחוסר ודאות ואולי בכלל עירוב וערבוב של כולן.
לכל תלמיד/חניך דרך משלו ליצור ולחדש קשר.
בתחילת השנה ישנו חלון הזדמנויות לחידוש וחיזוק הקשר באופן מיטיב המגביר את תחושת השייכות ומהווה בסיס
להמשך השנה. על מנת למקסם את ההזדמנויות הללו הכנו בעבורכם רעיונות לפעולות ופעילויות פשוטים ונחמדים
שניתן לקיים בכיתה ובקבוצה. חשוב לציין שאותם הדברים שמוצעים פה יכולים להיות רלוונטיים גם לצוותים.
שתהיה שנה טובה ומבורכת.
אוקטובר תשרי-חשון
ביקורי בית
מפגש עם הנערים/ות בביתם/ן מאפשר חיבור מסוג אחר.
איך נכניס את ביקורי הבית לתוך שגרה משמעותית שנוכל לעמוד בה?
כמה ביקורי בית נכון בעינינו שנער/ה י/תקבל במהלך ארבע שנים?
מי אנשי הצוות השותפים לביקור?
כדאי לתת את הדעת על השאלות הללו ולהכניס את הביקורים לתוך נוהל מסודר המאפשר מעקב.
נובמבר חשון-כסליו
"יום הורים" או "יום קשר משפחתי"
יום קשר משפחתי הוא יום בו משפחות החניכים מוזמנות לקהילת החינוך ומתרחש מס' פעמים במהלך השנה.
ימי הקשר המשפחתי הם הזדמנויות מובנות בתוך הלו"ז השנתי לחיזוק ההיכרות בין משפחות החניכים לקהילת החינוך,
לחיזוק השותפות במשימה החינוכית )הורה- מחנך( ולהעצמת הקשר הורה-חניך.
חלק משמעותי ביום הקשר המשפחתי הוא שיתוף המשפחות בתהליך שהחניך עובר בבית הספר/ בפנימייה מבחינה
לימודית, ומבחינות נוספות בצורה מעצימה ומקדמת.
נקודת המוצא בקיום ימי קשר משפחתי היא כי מקומה של המשפחה הביולוגית וההורים הינו ראשון ומשמעותי ביותר ועל
כן על המחנכים להשקיע בחיזוק הקשר של החניך עם משפחתו ובחיזוק הקשר של קהילת החינוך עם המשפחות.
על המחנכים לחזק את השותפות בהעצמה הדדית, הן של ההורים בעיני החניך והן של החניך בעיני הוריו.
בימי קשר משפחתי מתאפשרת להורים הכרות ומעורבות עם עולמו של ילדם בחיי היום יום.
דצמבר כסליו-טבת
דיאלוג
חודש דצמבר הוא החודש בו מתקיימות, בדרך כלל, המועצות הפדגוגיות ולכן הוא מזמן לנו הזדמנות לרעיונות
למפגשים משמעותיים ומגוונים הן עם התלמידים והן עם צוות המורים.
המפגש הדיאלוגי הוא זיקה של חסד שיש לכונן אותה בתוך הקשר, בתוך זירה של משמעות.
דיאלוג משמעותי בחיי המתבגר, בינו לבין מבוגר בחייו, מראה ראשית כל, כי החינוך הוא פעילות מתמשכת.
זו אינה פסגה שאנו שואפים להגיע אליה, אלא תהליך דינמי ומשתנה שהתרחשותו מתמדת והוא יוצר את עצמו בכל
רגע מחדש.
ינואר טבת-שבט
מקצועות של החיים
חלוקת התעודות זו הזדמנות מצויינת לשבת עם הילדים ולדבר על עוד מקצועות חשובים לחיים, מוזמנות ומוזמנים להיעזר בתעודה המצורפת 🙏 שפיתחנו בהשראת ד"ר אייל דורון
פברואר שבט-אדר
תהליכי פרידה, אירועי סיום וליווי בוגרים
מתחילים את המחצית השנייה של השנה. מבחינתנו זה זמן טוב להתחיל להתכונן לפרידה ולנהל את תהליכי הפרידה מתלמידי וחניכי י"ב שבקרוב מאוד פורשים כנפיים. זה יכול להרגיש לנו לא קשור ואולי רחוק אבל באמת שעדיף לנהל את התהליך הזה מוקדם ככל שניתן כדי שיהיה לנו מספיק זמן לשים לב לכל מה שאנחנו לא רוצים להחמיץ.
תוכלו למצוא כאן הצעות להתייחסות לתהליכי פרידה ומחוון לארועי סיום ופרידה בדר"ך.
עוד נציין בחודש הזה את ט"ו בשבט וסעודת מלידה – זמן טוב לדבר על תהליכי צמיחה והתפתחות.
יום המשפחה שזאת הזדמנות טובה לדבר על יחסים והקשר עם ההורים במערכת החינוך. בדרך כפר אנחנו מאמינים בעמדה הפנימית של "כבד את אביו ואת אימו".
ראש חודש אדר – הזדמנות לחגיגות ושמחה. להלך על האיזון העדין שבין שמחת נעורים מתפרצת ובין גבולות ברורים.
חודש רמדאן – הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית. בחודש זה חלה מצוות הצום במהלך היום עם דגש על ערך הצדקה החסד והרחמים.
הברכה המקובלת ברמדאן היא رمضان كريم – רַמַדַאן כַּרִים.
ונציין גם את יום תל חי – לזכר הקרב ההירואי ב-1920, בו נפלו יוסף טרומפלדור ושבעה מחבריו בהגנה על היישוב החקלאי תל חי בגליל העליון. הקרב הפך לסמל של גבורת מעטים מול רבים, "החלוציות" ועמידה על המולדת, ויום זה משמש לעלייה לרגל לאתר ההנצחה "הארי השואג". זאת הזדמנות מצויינת לדבר על השיבה הביתה של יישובי הצפון והחלוציות של תקופתנו. בהקשר הזה, תוכלו למצוא כאן מהלך פעילות לעיבוד תקופת המלחמה. כרטיסיות לשיחה ועיבוד של ציר הזמן במלחמה.
נשמח בחורף שמגיע, שוטף ומרווה את האדמה ומכין אותנו לקראת צמיחה והתחדשות.
מרץ אדר-ניסן
החופש - מרחב סכנה או מרחב גדילה? הכנה לקראת חופשה משמעותית
אין כמו להיות בחופש. רובנו מחכים לחופש במהלך השנה והשגרה. נכתבו שירים רבים על הקסם שבחופש.
"החופש, החופש, החופש בבית הבראה" "הכל הכל, אני יכול, כי זה החופש הגדול" וגם "כולנו רוצים להיות חופשיים,
אבל ממה, אלוהים, ממה?!"
בזמן שרובנו נהנים מההזדמנות לנפוש, יש מי שעבורם ההזדמנות עלולה להיות מסכנת. מרחב של זמן ללא מסגרת
מובנית עלולה להגביר סיכונים, להדגיש בדידות ולהביא למציאות של נסיגה מהישגים שכבר הושגו קודם לכן.
"לחנך – משמע לשייך" אמר כבר ס' יזהר. אם נזכור את חניכינו בזמן החופשה, ונגרום להם להפנים שאנחנו כאן
בשבילם גם כשהם לא לידינו, נגביר אצלם את תחושת השייכות, ומכאן אולי גם את תחושת החוסן, נשפיע במעט על
תחושת הבדידות ואולי בשל כך נפחית את הסיכונים.
קשר מיטיב בחופשה הנשען על קשר מיטיב בשגרה עשוי להעלות חיוך ולחדש את תחושת השייכות.
אם נשקיע זמן ומאמצים עם התלמידים להתכונן לחופשה נוכל לסייע להם להפוך את הזמן הזה למשמעותי ובעל
פוטנציאל להתפתחות.
אפריל ניסן-אייר
תרבות ישראלית רבת פנים - חינוך במרחב בין תרבותי
"צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפזרן לבין האומות"
(פסחים פז)
הקשת הצבעים, המורשות והתרבויות המרכיבות את החברה הישראלית ואת העם היהודי הם משאב לאומי חינוכי
וערכי. עלינו להשכיל להתברך ביתרון ובייחוד של כל אדם וכל קבוצה.
אנו מכירים בכך שקהילה/קבוצה/כיתה רבגונית, על פי רוב, נתפשת כקושי עבור המלמד. אך לתפיסתנו, זה הוא
משאב חינוכי עצום עבור המחנך, הקהילה והחברה הישראלית כולה.
אחת התופעות המרכזיות עימה מתמודדים במערכת החינוך ובצה"ל, היא נתוני נשירה ובעיות התנהגות בקרב נוער
עולה בכלל ובקרב נוער יוצאי אתיופיה בפרט. בעוד מרבית הנסיונות להתמודד עם התופעות הללו מתבססים על
מחקרים והמלצות מהתחום האנתרופולוגי, אנו סבורים שהתשובה טמונה בשדה החינוכי: על מנת להפוך את הקושי
למשאב, על המחנך להכיר את תרבות המוצא והמורשת התרבותית של כל חניכיו, להוקירה ולעורר את החניכים
לזהות בעברם מקור כוח ובעבר התרבותי של חבריהם מקור להתרחבות והעשרת התרבות הישראלית כולה. על
קהילת החינוך להוות מרחב של שייכות, תוך חיזוק הזהות בהתייחס לתרבויות המוצא השונות.
מאי אייר-סיון
יום הבוגר
רציונל
החשש האנושי הטבעי מה"לא ידוע" משותף לכולנו. יש כאלו שהוא מזרים בהם אדרנלין של סקרנות והסתכנות ויש
כאלו שהוא עשוי לשתק אותם. מתבגרים רבים העומדים לקראת סיום תקופת התחנכותם, מתמודדים עם פחד זה
מה"לא ידוע". המענה המרכזי עם פחדים וחששות אלה בקהילת חינוך, מתבטא ביצירת עוגנים בעתיד.
כלומר, סיוע בפיתוח תמונת עתיד – תבנית מאורגנת של עתיד אפשרי והפיכתו לנוכח בהווה.
החשש מהלא ידוע חובר לחשש מלהיות לבד ומעורר הרבה מתח, תסכול וחרדה בקרב מתבגרים.
יוני סיון-תמוז
פרידות וסיומים
הגענו לשלב הזה בשנה שבו מסכמים ונפרדים.
זה יכול להיות הרגע הזה שמחכים לו וזה יכול להיות הרגע הזה שמפחדים ממנו
זה יכול להיות עצוב, מרגש או מפחיד
מה שבטוח זה שאי אפשר לחלוף לידו כאילו אין לו משמעות
הנה כמה רעיונות לסיכום שנה
ספטמבר אלול-תשרי
חידוש הקשר לאחר תקופת החופש
"לכל אחד מהם שפה משלו ודרך משלו להגיד שלום"
(נעמי שמר)
כמו בהרבה שינויים בחיים החזרה מחופשת הקיץ יכולה לעורר מנעד רחב של תגובות ורגשות: התרגשות וציפייה או
אולי חששות וחוסר ודאות ואולי בכלל עירוב וערבוב של כולן.
לכל תלמיד/חניך דרך משלו ליצור ולחדש קשר.
בתחילת השנה ישנו חלון הזדמנויות לחידוש וחיזוק הקשר באופן מיטיב המגביר את תחושת השייכות ומהווה בסיס
להמשך השנה. על מנת למקסם את ההזדמנויות הללו הכנו בעבורכם רעיונות לפעולות ופעילויות פשוטים ונחמדים
שניתן לקיים בכיתה ובקבוצה. חשוב לציין שאותם הדברים שמוצעים פה יכולים להיות רלוונטיים גם לצוותים.
שתהיה שנה טובה ומבורכת.
אוקטובר תשרי-חשון
ביקורי בית
מפגש עם הנערים/ות בביתם/ן מאפשר חיבור מסוג אחר.
איך נכניס את ביקורי הבית לתוך שגרה משמעותית שנוכל לעמוד בה?
כמה ביקורי בית נכון בעינינו שנער/ה י/תקבל במהלך ארבע שנים?
מי אנשי הצוות השותפים לביקור?
כדאי לתת את הדעת על השאלות הללו ולהכניס את הביקורים לתוך נוהל מסודר המאפשר מעקב.
נובמבר חשון-כסליו
"יום הורים" או "יום קשר משפחתי"
יום קשר משפחתי הוא יום בו משפחות החניכים מוזמנות לקהילת החינוך ומתרחש מס' פעמים במהלך השנה.
ימי הקשר המשפחתי הם הזדמנויות מובנות בתוך הלו"ז השנתי לחיזוק ההיכרות בין משפחות החניכים לקהילת החינוך,
לחיזוק השותפות במשימה החינוכית )הורה- מחנך( ולהעצמת הקשר הורה-חניך.
חלק משמעותי ביום הקשר המשפחתי הוא שיתוף המשפחות בתהליך שהחניך עובר בבית הספר/ בפנימייה מבחינה
לימודית, ומבחינות נוספות בצורה מעצימה ומקדמת.
נקודת המוצא בקיום ימי קשר משפחתי היא כי מקומה של המשפחה הביולוגית וההורים הינו ראשון ומשמעותי ביותר ועל
כן על המחנכים להשקיע בחיזוק הקשר של החניך עם משפחתו ובחיזוק הקשר של קהילת החינוך עם המשפחות.
על המחנכים לחזק את השותפות בהעצמה הדדית, הן של ההורים בעיני החניך והן של החניך בעיני הוריו.
בימי קשר משפחתי מתאפשרת להורים הכרות ומעורבות עם עולמו של ילדם בחיי היום יום.
דצמבר כסליו-טבת
דיאלוג
חודש דצמבר הוא החודש בו מתקיימות, בדרך כלל, המועצות הפדגוגיות ולכן הוא מזמן לנו הזדמנות לרעיונות
למפגשים משמעותיים ומגוונים הן עם התלמידים והן עם צוות המורים.
המפגש הדיאלוגי הוא זיקה של חסד שיש לכונן אותה בתוך הקשר, בתוך זירה של משמעות.
דיאלוג משמעותי בחיי המתבגר, בינו לבין מבוגר בחייו, מראה ראשית כל, כי החינוך הוא פעילות מתמשכת.
זו אינה פסגה שאנו שואפים להגיע אליה, אלא תהליך דינמי ומשתנה שהתרחשותו מתמדת והוא יוצר את עצמו בכל
רגע מחדש.
ינואר טבת-שבט
מקצועות של החיים
חלוקת התעודות זו הזדמנות מצויינת לשבת עם הילדים ולדבר על עוד מקצועות חשובים לחיים, מוזמנות ומוזמנים להיעזר בתעודה המצורפת 🙏 שפיתחנו בהשראת ד"ר אייל דורון
פברואר שבט-אדר
תהליכי פרידה, אירועי סיום וליווי בוגרים
מתחילים את המחצית השנייה של השנה. מבחינתנו זה זמן טוב להתחיל להתכונן לפרידה ולנהל את תהליכי הפרידה מתלמידי וחניכי י"ב שבקרוב מאוד פורשים כנפיים. זה יכול להרגיש לנו לא קשור ואולי רחוק אבל באמת שעדיף לנהל את התהליך הזה מוקדם ככל שניתן כדי שיהיה לנו מספיק זמן לשים לב לכל מה שאנחנו לא רוצים להחמיץ.
תוכלו למצוא כאן הצעות להתייחסות לתהליכי פרידה ומחוון לארועי סיום ופרידה בדר"ך.
עוד נציין בחודש הזה את ט"ו בשבט וסעודת מלידה – זמן טוב לדבר על תהליכי צמיחה והתפתחות.
יום המשפחה שזאת הזדמנות טובה לדבר על יחסים והקשר עם ההורים במערכת החינוך. בדרך כפר אנחנו מאמינים בעמדה הפנימית של "כבד את אביו ואת אימו".
ראש חודש אדר – הזדמנות לחגיגות ושמחה. להלך על האיזון העדין שבין שמחת נעורים מתפרצת ובין גבולות ברורים.
חודש רמדאן – הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית. בחודש זה חלה מצוות הצום במהלך היום עם דגש על ערך הצדקה החסד והרחמים.
הברכה המקובלת ברמדאן היא رمضان كريم – רַמַדַאן כַּרִים.
ונציין גם את יום תל חי – לזכר הקרב ההירואי ב-1920, בו נפלו יוסף טרומפלדור ושבעה מחבריו בהגנה על היישוב החקלאי תל חי בגליל העליון. הקרב הפך לסמל של גבורת מעטים מול רבים, "החלוציות" ועמידה על המולדת, ויום זה משמש לעלייה לרגל לאתר ההנצחה "הארי השואג". זאת הזדמנות מצויינת לדבר על השיבה הביתה של יישובי הצפון והחלוציות של תקופתנו. בהקשר הזה, תוכלו למצוא כאן מהלך פעילות לעיבוד תקופת המלחמה. כרטיסיות לשיחה ועיבוד של ציר הזמן במלחמה.
נשמח בחורף שמגיע, שוטף ומרווה את האדמה ומכין אותנו לקראת צמיחה והתחדשות.
מרץ אדר-ניסן
החופש – מרחב סכנה או מרחב גדילה? הכנה לקראת חופשה משמעותית
אין כמו להיות בחופש. רובנו מחכים לחופש במהלך השנה והשגרה. נכתבו שירים רבים על הקסם שבחופש.
"החופש, החופש, החופש בבית הבראה" "הכל הכל, אני יכול, כי זה החופש הגדול" וגם "כולנו רוצים להיות חופשיים,
אבל ממה, אלוהים, ממה?!"
בזמן שרובנו נהנים מההזדמנות לנפוש, יש מי שעבורם ההזדמנות עלולה להיות מסכנת. מרחב של זמן ללא מסגרת
מובנית עלולה להגביר סיכונים, להדגיש בדידות ולהביא למציאות של נסיגה מהישגים שכבר הושגו קודם לכן.
"לחנך – משמע לשייך" אמר כבר ס' יזהר. אם נזכור את חניכינו בזמן החופשה, ונגרום להם להפנים שאנחנו כאן
בשבילם גם כשהם לא לידינו, נגביר אצלם את תחושת השייכות, ומכאן אולי גם את תחושת החוסן, נשפיע במעט על
תחושת הבדידות ואולי בשל כך נפחית את הסיכונים.
קשר מיטיב בחופשה הנשען על קשר מיטיב בשגרה עשוי להעלות חיוך ולחדש את תחושת השייכות.
אם נשקיע זמן ומאמצים עם התלמידים להתכונן לחופשה נוכל לסייע להם להפוך את הזמן הזה למשמעותי ובעל
פוטנציאל להתפתחות.
אפריל ניסן-אייר
תרבות ישראלית רבת פנים – חינוך במרחב בין תרבותי
"צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפזרן לבין האומות"
(פסחים פז)
הקשת הצבעים, המורשות והתרבויות המרכיבות את החברה הישראלית ואת העם היהודי הם משאב לאומי חינוכי
וערכי. עלינו להשכיל להתברך ביתרון ובייחוד של כל אדם וכל קבוצה.
אנו מכירים בכך שקהילה/קבוצה/כיתה רבגונית, על פי רוב, נתפשת כקושי עבור המלמד. אך לתפיסתנו, זה הוא
משאב חינוכי עצום עבור המחנך, הקהילה והחברה הישראלית כולה.
אחת התופעות המרכזיות עימה מתמודדים במערכת החינוך ובצה"ל, היא נתוני נשירה ובעיות התנהגות בקרב נוער
עולה בכלל ובקרב נוער יוצאי אתיופיה בפרט. בעוד מרבית הנסיונות להתמודד עם התופעות הללו מתבססים על
מחקרים והמלצות מהתחום האנתרופולוגי, אנו סבורים שהתשובה טמונה בשדה החינוכי: על מנת להפוך את הקושי
למשאב, על המחנך להכיר את תרבות המוצא והמורשת התרבותית של כל חניכיו, להוקירה ולעורר את החניכים
לזהות בעברם מקור כוח ובעבר התרבותי של חבריהם מקור להתרחבות והעשרת התרבות הישראלית כולה. על
קהילת החינוך להוות מרחב של שייכות, תוך חיזוק הזהות בהתייחס לתרבויות המוצא השונות.
מאי אייר-סיון
יום הבוגר
רציונל
החשש האנושי הטבעי מה"לא ידוע" משותף לכולנו. יש כאלו שהוא מזרים בהם אדרנלין של סקרנות והסתכנות ויש
כאלו שהוא עשוי לשתק אותם. מתבגרים רבים העומדים לקראת סיום תקופת התחנכותם, מתמודדים עם פחד זה
מה"לא ידוע". המענה המרכזי עם פחדים וחששות אלה בקהילת חינוך, מתבטא ביצירת עוגנים בעתיד.
כלומר, סיוע בפיתוח תמונת עתיד – תבנית מאורגנת של עתיד אפשרי והפיכתו לנוכח בהווה.
החשש מהלא ידוע חובר לחשש מלהיות לבד ומעורר הרבה מתח, תסכול וחרדה בקרב מתבגרים.
יוני סיון-תמוז
פרידות וסיומים
הגענו לשלב הזה בשנה שבו מסכמים ונפרדים.
זה יכול להיות הרגע הזה שמחכים לו וזה יכול להיות הרגע הזה שמפחדים ממנו
זה יכול להיות עצוב, מרגש או מפחיד
מה שבטוח זה שאי אפשר לחלוף לידו כאילו אין לו משמעות
הנה כמה רעיונות לסיכום שנה