חשבות לקראת השנה החדשה…
עם פתיחת השנה החדשה, התקבלו לקבוצתי אם בית חדשה, שני ש"שים ותשעה חניכים וחניכות חדשים.
כמו בשנים קודמות, אני ער לעובדה שהיכולת של צוות חדש להוות גורם משמעותי בקבוצה, תלויה ביכולתו ליצור קשרים משמעותיים עם החניכים. קשר זה יוצר בהמשך יחסי פתיחות, קירבה ומחויבות אישית מצד החניכים. גם עבור החניכים החדשים, בנייה מהירה של קשרים חברתיים, יוצרת תחושת שייכות והזדהות עם הקבוצה וחבריה. מכיוון שאלה הם פני הדברים, ישנה חשיבות ביצירת קשרים באופן המהיר ביותר. ברם, כיצד ניתן להאיץ תהליך אנושי בסיסי ואיטי מטבעו? האם קיימים קיצורי דרך ביצירת קשרים בין חניכים לצוות ובתוך קבוצת החניכים? התשובה המתבקשת היא, כמובן, 'אין קיצורי דרך ביצירת קשרים'. אולם, במהלך השנים האחרונות מצאתי שישנו קיצור דרך אחד אפקטיבי – עשייה משותפת של חניכים וצוות. בתהליך של עשייה משותפת שכם אל שכם עם החניכים, בין אם מדובר בתיאטרון, נגרות, גינון או כל פעולה אחרת, נוצרים קשרים בלתי אמצעיים אישיים וישירים אשר יכולים להוות בסיס לבניית קשר. מניסיוני למדתי, ששבועיים של עבודה משותפת על הצגה, יצרה תפנית ביחסיי עם החניכים, תפנית שלא הצלחתי להשיג בחודשים רבים של שיחות עומק ודיאלוגים בכינוסים הקבוצתיים.
לסיום, גם השנה הקרובה תסתיים בעשרים ליוני. היכולת להפיק משנה זו את המיטב ביחסים עם החניכים וביניהם, תמשיך להיות פונקציה של הזמן העומד לרשותנו וליכולתנו כאנשי צוות ליצר יחסי אמון וקירבה עם החניכים וביניהם. גם השנה מה שנעשה איתם ומולם יהווה את עיקר המסר החינוכי והמסד לקשר האנושי עליו מושתתת עבודתנו.
בברכת שנה טובה,