שותפים ושותפות לדרך,
גם בעיצומו של מבצע "שאגת הארי", ובמציאות ביטחונית מורכבת ומאתגרת אותה כולנו חווים כעת, דרך כפר ממשיכה בעשייה ומקיימת פעילות חינוכית וחברתית אינטנסיבית. מנחי מכון החינוך עומדים בקשר עם קהילות החינוך ועם בוגרי תוכניות המנהיגות של דרך כפר: מלווים, מייעצים ומסייעים ככל הניתן, ואילו חניכי/ות המכינות הקדם צבאיות מקיימים פעילות התנדבותית מגוונת לחיזוק החוסן החברתי. השנה נמשכת התרחבותה והעמקתה של פעילות עמותת דרך כפר, והיא ממשיכה לפעול מתוך אמונה כי חינוך מוביל חברה, וכי השקעה במחנכים ומחנכות, במנהיגות חינוכית ובקהילות חינוך היא המפתח לחיזוק חוסנה של החברה הישראלית ולקידום בני נוער וצעירים במצבי סיכון.
בין יתר הפעילויות החדשות השנה ניתן למצוא את דר"ך הצפון לקהילות חינוך בקו העימות, השקת תוכנית חדשה שיזם ד"ר חיים פרי לשילוב פצועי צה"ל בתפקידי הדרכה, תוכנית מנטורינג לבוגרי אבני דרך למנהיגות חינוכית, תוכנית מנהיגות יחודית לנגדי צה"ל, תוכנית חינוכית-ימית בשיתוף "מפרשים" לחניכות מכינה ישראלית, תרגום הספר "דרוש כפר" לערבית, הקלטת עונה שנייה לפודקאסט "דרוש כפר" ואתר אינטרנט חדש.
כל זאת ועוד מתקיים בזכות צוות דרך כפר המוכשר ושותפינו האמיצים בארץ ובחו"ל!
בתפילה לשלום החיילים והחיילות שלנו ולימים שלווים בהקדם.
תומר סמרקנדי
חינוך מוביל חברה, גם מתוך משבר משלחת אבני דר״ך ברואנדה
במהלך שנת תוכנית המנהיגות אבני דר״ך של דרך כפר, יצאה בחודש דצמבר משלחת של מנהלים ומנהלות תיכונים למסע חינוכי-לימודי ברואנדה. זאת במטרה לאפשר חוויית למידה, גילוי והבנה עמוקה של כוחו של החינוך להוביל חברה מתוך טראומה ומשבר, לעבר ריפוי, לכידות ותקווה. בין המשתתפים היו גם הנהלות מעוטף עזה, הנושאות מציאות מורכבת במיוחד.
לב ליבו של המסע היה הביקור בכפר הנוער אגהוזו שלום, הפועל בשיתוף דרך כפר, ומיישם תפיסת חינוך עמוקה, שבמרכזה תהליך של תיקון הלב ולכידות פנימית. מדובר בכפר נוער הממוקם באזור כפרי, בו גדלים בני ובנות נוער משולי החברה הרואנדית, כולם יתומים מאחד ההורים או משניהם, ובעלי מצב כלכלי קשה, אך עם מוטיבציה לעבור תהליך.
״בזכות תהליך חינוכי שיטתי ומדויק, מצליחים אותם נערים ונערות לבנות את עצמם, ולפתח תודעה של שליחות ותיקון עולם״, מספר עמית טרייסטר, חבר בצוות מנחי מכון חינוך דרך כפר ומנחה בתוכנית אבני דר״ך, שהשתתף גם הוא במסע. עמית מתאר את המפגש שלדבריו נגע עמוק בלב: ״פירוש השם ׳אגהוזו שלום׳ הוא, המקום שבו יבשו הדמעות״, הוא אומר בהתרגשות וממשיך: ״יחד עם זאת, מהרגע שהגענו, הרגשנו שדווקא אז התחילו אצלנו הדמעות״.
במהלך שנת תוכנית המנהיגות אבני דר״ך, של מכון חינוך דרך כפר, יצאה בחודש דצמבר משלחת של מנהלים ומנהלות תיכונים למסע חינוכי-לימודי ברואנדה. זאת במטרה לאפשר חוויית למידה, גילוי והבנה עמוקה, של כוחו של החינוך להוביל חברה מתוך טראומה ומשבר, לעבר ריפוי, לכידות ותקווה. בין המשתתפים היו גם הנהלות מעוטף עזה, הנושאות מציאות מורכבת במיוחד.
לב ליבו של המסע היה הביקור בכפר הנוער אגהוזו שלום, הפועל בשיתוף דרך כפר, ומיישם תפיסת חינוך עמוקה, שבמרכזה תהליך של תיקון הלב ולכידות פנימית. מדובר בכפר נוער הממוקם באזור כפרי, בו גדלים בני ובנות נוער משולי החברה הרואנדית, כולם יתומים מאחד ההורים או משניהם, ובעלי מצב כלכלי קשה, אך עם מוטיבציה לעבור תהליך. ״בזכות תהליך חינוכי שיטתי ומדויק, מצליחים אותם נערים ונערות לבנות את עצמם, ולפתח תודעה של שליחות ותיקון עולם״, מספר עמית טרייסטר, מנחה במכון חינוך דרך כפר, מנחה תוכנית אבני דר״ך, שהשתתף גם הוא במסע. טרייסטר מתאר את המפגש שלדבריו נגע עמוק בלב: ״פירוש השם ׳אגהוזו שלום׳ הוא, המקום שבו יבשו הדמעות״, הוא אומר בהתרגשות וממשיך: ״יחד עם זאת, מהרגע שהגענו, הרגשנו שדווקא אז התחילו אצלנו הדמעות״.
לדבריו, מדובר במסע פנימי , הרבה מעבר לגיאוגרפי. ״עברנו מסע בתוכנו, בתוך החינוכי שלנו, בתוך החברתי שלנו ובתוך האישי שלנו. כך פגשנו את עצמנו עם גאווה גדולה ושאלות גדולות בו זמנית״, הוא נזכר ומדגיש כי המוטו של המסע היה בראש ובראשונה לחוות. לא לחפש קווי דמיון או למהר להשוות, אלא להיות עם לב פתוח ועיניים סקרניות. ״ברגע שמצליחים החוויה הופכת לשלמה יותר״.
חינוך שאינו נעצר בגדרות הכפר
טרייסטר מתייחס למסע ברואנדה ולמפגש עם חברי אגהוזו שלום בשלושה מישורים.
במישור החינוכי, מדובר מבחינתו בחשיפת תפיסה ברורה: ההבנה שדרוש כפר שלם כדי לגדל נער, ועל מנת לאפשר לו לעבור טרנספורמציה – מתודעת שורד לתודעת מנהיג. תפיסה זו, שנולדה בישראל בכפר הנוער ימין אורד, מיושמת ברואנדה לדבריו של טרייסטר באופן מעורר השראה. יחד עם זאת הוא מסייג ומדגיש כי החינוך אינו נעצר בגדרות הכפר, ״אלא פורץ גדרות, יוצא אל שבילי הכפר הסמוך בפעילות תיקון עולם, ממשיך לכפרי משפחות התלמידים, ומשם משפיע על מעגלים רחבים בחברה הרואנדית כולה״.
במישור האישי, נוגע המסע בנרטיב אתו נושאים כל איש ואשת חינוך, והכוונה לבחירה בין נרטיב קורבני או מנהיגותי, בחירה שלטענתו מעצבת את החברה כולה.
טרייסטר מתייחס גם למישור החברתי, שנובע מהמפגש עם סיפורה של רואנדה, מדינה שחוותה כאמור רצח עם מחריד. למרות זאת הוא מסביר כי תושביה, בחרו בתהליכי פיוס וריפוי לאומיים, תוך שימור הזיכרון ונטילת אחריות. ״כך, לצד מנגנונים קהילתיים מסורתיים של שייכות ונתינה, נבנית חברה שמבינה, שאם ברצונה להמשיך ולהתקיים, אין לה דרך אחרת״, הוא אומר ומתייחס גם לחשיבות לימוד העקרונות אותם ניתן להתאים למציאות הישראלית.
למעשה, המסע לרואנדה הוא תזכורת כי חינוך, שמחזיק לכידות פנימית, ערכים, וחזון, יכול להוביל חברה שלמה מתוך משבר, לעבר ריפוי וצמיחה.
איתך לאורך כל הדרך טקס הענקת מלגות לבוגרות מכינה ישראלית
22 צעירות נרגשות השתתפו בטקס הענקת מלגות לבוגרות מכינה ישראלית, מבית דרך כפר הפועלת בשיתוף עם משרד הרווחה והבטחון החברתי במסגרת תכנית ניצוץ. הערב המרגש, העוצמתי והמשמעותי, מסמל תחנה חשובה במסע המתמשך של אותן נשים, שבוחרות שוב ושוב ללכת בדרך של אחריות, מחויבות, צמיחה והשפעה.
הבוגרות הגיעו לאירוע המרגש מספסלי האקדמיה, העבודה וחלקן אף משרות מילואים, מלוות בבני משפחה וחברים ששמחו גם הם להיפגש עם צוות המכינה המלווה אותן לאורך כל הדרך.
22 צעירות נרגשות השתתפו בטקס הענקת מלגות לבוגרות מכינה ישראלית, מבית דרך כפר, לשנת תשפ״ו. הערב המרגש, העוצמתי והמשמעותי, מסמל תחנה חשובה במסע המתמשך של אותן נשים, שבוחרות שוב ושוב ללכת בדרך של אחריות, מחויבות, צמיחה והשפעה. הבוגרות הגיעו לאירוע המרגש מספסלי האקדמיה, מהעבודה וחלקן אף משרות המילואים, מלוות בבני משפחה וחברים ששמחו גם הם להיפגש עם צוות המכינה המלווה אותם לאורך כל הדרך.
בטקס נכחו חניכות מחזור סהר, המחזור הנוכחי של המכינה, צוות המכינה, חברי הנהלת העמותה והוועד המנהל, בראשם יו״ר הוועד דורון כהן, ובני משפחתו של חיים רובוביץ ז״ל, מייסד שותף של עמותת דרך כפר. בנו, בן רובוביץ, נשא דברים והתייחס למרחב שבין ה״אי אפשר״ לבין הדרך: להיות ״עם-אדם״. ״כשאבי, חיים רובוביץ, הקים את עמותת דרך כפר, הוא ביקש לראות את האדם מאחורי התיוג, את הפוטנציאל שחבוי לעיתים תחת שכבות של קושי, ואת הכוח העצום שיש בחינוך, כדי לשנות את החברה הישראלית כולה״, הוא סיפר בהתרגשות. לבוגרות אמר: ״אתן ההוכחה שאבא שלי חי וקיים…צאו לדרך בגאווה. קחו איתכן את ה״אי אפשר״, ככוח מניע, את השאיפה להיות עם-אדם״ כמצפן מוסרי, ואת האהבה לדרך עצמה, כנחמה ושמחה״.
אשת החינוך ענת שטיינר, רכזת הבוגרות, שהקימה וניהלה בעבר את מכינה ישראלית, מתייחסת למסע שעוברת הבוגרות, ולמקום אותו ממשיכה המכינה למלא בחייהן, זמן רב לאחר סיום התוכנית בת השנה: ״זו זכות ללוות את הצעירות המרשימות, העושות את דרכן במרחבי החברה הישראלית. מנעד התפקידים שעשו בשירות הצבאי, או מגוון התחומים שבחרו ללמוד, מוכיח יותר מכל כי הן זיהו את היכולות והכישורים הייחודים שלהן, ובנו מערך תמיכה לתקופת הלימודים והעבודה. אנו כולנו מוקירות ומעריכות אותן על הדרך שפילסו״.
לדבריה, אמש ציירו הבוגרות תמונת עתיד מופלאה לחניכות של המכינה – מחזור סהר, שעתידות בעוד כחצי שנה להתחיל את שירותן הצבאי, והראו להן מה כוחו של חלום, ועד כמה אפשר לממשו״.
במכינה ישראלית צמחו לאורך השנים בוגרות שהשתלבו בצה״ל במגוון תפקידי פיקוד, הדרכה ולחימה, בתחומי המודיעין, תקשוב, חינוך, רפואה ולוגיסטיקה. רבות מהן זכו לאותות הצטיינות, מהן שהגיעו לקצונה, חלקן ממשיכות גם היום לשרת בשירות קבע ובמילואים.
שטיינר מדגישה כי הליווי, אינו מסתיים כאמור עם השחרור: ״אנחנו ממשיכות ללוות את הבוגרות בצעדיהן הראשונים באזרחות, ובהכנה ללימודים, לאקדמיה ולקריירה. זהו חלק בלתי נפרדת מהמחויבות שלנו, להיות לצידן לאורך כל הדרך״, היא אומרת, ומדגישה כי רבות השתלבו באקדמיה בלימודי משפטים, חינוך, פיזיקה, עבודה סוציאלית, מדעי ההתנהגות, אמנות ועוד.
הערב עצמו נחתם התחושה של שייכות, הובלה, השפעה ותקווה, תזכורת לכך שהחינוך שמוביל חברה, יוצר מערכת יחסים מתמשכת, המבוססת על אמון, ליווי, משמעות ואמונה שכל אחת יכולה לבחור את דרכה, ולפעול מתוך חוסן פנימי ומשמעות.
כפר שלם שמכין לחיים הכירו חניך במכינת ימין אורד
המחזור הנוכחי של מכינת ימין אורד, מחזור כ״ו, כולל 76 חניכים. אחד מהם הוא רוני קבדה (18), צעיר מרשים ומקסים שבדבריו ובעוצמות שהוא מפגין, משקף את המסע האישי והחינוכי שהוא עובר והחוויות שצובר, המאפשרים לו לפגוש את עצמו בלא מעט סיטואציות. כך לדבריו הוא זוכה בארגז כלים משמעותי, שילווה אותו בכל מקום ובכל זמן.
רוני גר בנתיבות, עם 10 אחים ואחיות ולאחר סיום לימודיו במגמת תיירות במקיף יצחק נבון, הוא בחר דווקא במכינת ימין אורד, וזאת לאחר שבחן לא מעט אפשרויות אחרות.
המחזור הנוכחי של מכינת ימין אורד, מחזור כ״ו, כולל 76 חניכים. אחד מהם הוא רוני קבדה (18), נער מרשים ומקסים שבדבריו ובעוצמות שהוא מפגין, משקף את המסע האישי והחינוכי שהוא עובר והחוויות שצובר, המאפשרים לו לפגוש את עצמו בלא מעט סיטואציות. כך לדבריו הוא זוכה בארגז כלים משמעותי, שילווה אותו בכל מקום ובכל זמן. סיטואציה משמעותית שחווה, המשקפת את הערכים שמקבל במכינה, קרתה בנסיעה שגרתית מהמכינה בצפון לביתו בדרום הארץ. ״מצאתי את עצמי יושב באוטובוס הצפוף, לאחר שבוע עמוס ומלא בחוויות. במהלך הנסיעה, שמתי לב שאדם מבוגר ממני עומד זמן רב, בזמן שכולנו יושבים. מתוך ההבנה שלו הרבה יותר קשה לעמוד מאשר לי, קמתי ממקומי והצעתי לו לשבת. לאחר 5 דקות פינתה לי נוסעת אחרת את מקומה, דוגמה מדויקת למצב בו אתה נותן וגם מקבל״, הוא מתאר רגע בו הוא יישם את הערכים אותם למד במכינה. ערך נוסף אליו הוא מתייחס הוא ערך הרעות. ״בזמן שקשה לאחר, בין אם נוסע באוטובוס או לחבר טוב שמתמודד עם מסע פיזי מאתגר, חשוב לסייע, גם כשאף אחד לא רואה, מה שמוביל אותי לערך נוסף חשוב שלמדתי הוא יושרה״, הוא אומר ומסביר: ״ בין אם במסגרת בית ספרית, במכינה או בצבא, תמיד חשוב להגיד את האמת, גם אם טעיתי, ולשים בראש את המשימה הכללית לפני המשימה האישית״.
צומת של החלטה והבחירה במכינה
רוני גר בנתיבות, עם 10 אחים ואחיות. במכינת ימין אורד בחר בסיום לימודיו במגמת תיירות במקיף יצחק נבון, ולאחר שבחן לא מעט אפשרויות אחרות. עצם ההחלטה להשקיע שנה במכינה קדם צבאית, הייתה מלווה מצדו בהיסוסים רבים, בעיקר משום שלא הכיר את הנושא. זאת בנוסף וגם למשבר משפחתי שעבר באותה תקופה, במהלכה זומן לצו הראשון, וכתוצאה מהשפעת המלחמה, שלדבריו תפסה אותו לא מוכן, ואת משפחתו ללא ממ״ד או מקלט.
״רק כשהגעתי לכיתה י״ב, הבנתי שבמהלך המפגש הראשון עם הצבא, לא הבאתי את עצמי לידי ביטוי. לפחות באופן בו רציתי״, הוא מודה. ההחלטה לבחון לימודים במכינה, הגיע בהשפעת בן דודו, שחווה את התהליך והמליץ בחום. לאחר שהתמיין והתקבל למספר מכינות, בחר רוני במכינת ימין אורד. ״הבנתי שכאן אוכל באמת להבין את המשמעות של מנהיגות, וללמוד מה זה אומר להוביל ולהיות מובל, גם בסיטואציות קשות ולא בהכרח באזור הנוחות שלי״, הוא מסביר את בחירתו, ומודה שבמבט לאחור הוא מבין, שהייתה זו החלטה נבונה.
הדרך להיות מי שאתה באמת
לריאיון מגיע רוני, בחור מעורר השראה, לאחר ׳שבוע אילת׳, במהלכו צעדו חניכי המכינה 37 ק״מ, שהחלו באנדרטת חטיבת הנגב והסתיימו בשמורת חוף האלמוגים באילת. מדובר במסע אינטנסיבי בו ישנים החניכים והצוות באוהלים, ועוברים חוויות מיוחדות, מעצימות ומגבשות. מסע עוצמתי נוסף אותו זוכר רוני לטובה הוא ׳שבוע ירושלים׳, העוסק בעיר הבירה, במהלכו זוכים החניכים לבקר באתרים היסטוריים, תחנות חשובות בציר הזמן של העיר, ונחשפים לממצאים ארכיאולוגיים ולסיפורי גבורה של מנהיגים. כך הם לומדים על העיר, המדינה ועל עם ישראל. רוני נזכר במקום שריגש אותו במיוחד: ״ביום האחרון של המסע, רגע לפני שעלינו להר הבית, נכנסנו למקווה. זו הייתה הפעם הראשונה שלי במקווה״, הוא מספר בהתרגשות גם על האווירה המיוחדת והרגעים היקרים מפז שחווה יחד עם חבריו והצוות.
בחצי שנה הקרובה ועד לסיום המכינה, צפויים לחניכים מסעות משמעותיים נוספים, כדוגמת שבוע צה״ל, שבוע התעצמות, ושבוע ירושלים נוסף, בהמשך השנה, אירועים שלדבריו, הופכים יחד לשלם הגדול מסך כל חלקיו ״שמגבש עבורי זהות ותפיסת עולם, דרכה אני הופך להיות האדם שאני רוצה״.
עם הפנים קדימה, רוני מגלה שהוא רוצה לשרת ביחידה קרבית, ״מקום בו אהיה הכי טוב שאני יכול ואתרום כמה שיותר״.
כיצד המכינה מכינה אותך לגיוס ולחיים בכלל, ומה אתה לומד במהלך המסע?
״קודם כל למדתי שאני מוכשר הרבה יותר ממה שאני חושב, ושיש לי יכולת להוביל אנשים ולהדריך. בוועדת שיווק לדוגמה, לה אני אחראי, קיבלתי המון אחריות. בפועל אנחנו משווקים את המכינה ברשתות החברתיות ומציגים את החזון והפעילות בפני חניכים פוטנציאליים. במטרה לעניין ולהביא תפיסת עולם אחרת, והיכרות עם תחומים נוספים, אני מנסה להביא מרצה חיצוני שכתב ספר. מדובר בפרויקט של חיי, שאני מנסה לקדם. כשאצליח להביא אותו זה יהיה הניצחון האישי שלי״.
איזה מסר תרצה להעביר למי שמתלבט האם לשלב שנת מכינה לקראת הגיוס?
״כל מי שמתלבט האם לגשת למכינה ולאיזו מכינה להצטרף, מומלץ שינסה להבין מה הכי מתאים לו, עם דגש על הכנה נכונה לצו הראשון. בנוסף אני ממליץ להשתבץ לאיפה שישנה התאמה, ולא בהכרח למסלול הכי יוקרתי או נחשב, וגם לזכור כי חלק מהמסע במכינה ולקראת גיוס הוא לאתגר את עצמנו, ועל זה בדיוק אנחנו עובדים כיום במכינת ימין אורד״.
מנהיגות ומשמעות מחזור ראשון לתוכנית דר"ך צפון
אחרי שנתיים של מלחמה, כשקהילות שלמות בצפון עדיין מנסות לחזור לשגרה ולפתח חוסן ומשמעות, יצא לדרך המחזור הראשון של תוכנית ׳דר"ך צפון׳ – תוכנית מנהיגות חדשה המיועדת להנהלות בתי ספר, מטעם מכון חינוך דרך כפר.
התוכנית, המיועדת למנהלים וצוותי חינוך שהיו בחוד החנית של החברה האזרחית, ונשאו על כתפיהם חוסן של קהילות שלמות. אותם צוותי החינוך, שבעצמם התנהלו במציאות של מלחמה, פינוי וחוסר וודאות, נדרשו לתפקד תחת עומס רגשי וטראומה.
אחרי שנתיים של מלחמה, כשקהילות שלמות בצפון עדיין מנסות לחזור לשגרה ולפתח חוסן ומשמעות, יצא לדרך המחזור הראשון של תוכנית ׳דר"ך צפון׳ – תוכנית מנהיגות חדשה המיועדת להנהלות בתי ספר, מטעם מכון חינוך דרך כפר.
במציאות כאוטית ותחושת איום מתמשך, וכמי שנושא במשימת החינוך, עם דגש על קהילות שנמצאות בחזית המלחמה, נולד הרעיון לתוכנית, המיועדת למנהלים וצוותי חינוך שהיו בחוד החנית של החברה האזרחית, ונשאו על כתפיהם חוסן של קהילות שלמות. אותם צוותי החינוך, שבעצמם התנהלו במציאות של מלחמה, פינוי וחוסר וודאות, נדרשו לתפקד תחת עומס רגשי וטראומה. תוכנית ׳דר"ך הצפון׳ עונה לבקשה שעלתה מהשטח, מצוותי חינוך שפגשו את 'דרך כפר' בסמינרים, בעקבותיהם ביקשו מעבר ממפגש חד פעמי לתהליך מתמשך ומשמעותי. התוכנית נפתחה במטרה להעניק לקהילות צפוניות ליווי משמעותי ורלוונטי לצרכי השעה, באמצעות היכרות עם תפיסת חינוך דרך כפר, ומתוך הבנה כי תפיסת החינוך תשמש מצע וכלי ללמידה, התבוננות ויישום בתוך אתגרי הצמיחה, והבנייה המחודשת של קהילות צפוניות.
הבנת משמעות תפקיד בית הספר בזמן מלחמה
בתחילת מלחמת ׳חרבות ברזל׳, הוביל מכון חינוך דרך כפר סמינרים למנהלי העוטף, שהקנו להם מרחבים לנשימה, עיבוד הטראומה ושותפות עמיתים. מהר מאוד התברר, כי המנהלים בצפון הארץ נמצאים במצוקה דומה, כתוצאה מההסלמה עם חיזבאללה, פינוי המוני, תלמידי בתי הספר וצוותי חינוך המפוזרים ברחבי הארץ, וצוותים שנתונים תחת פחד ואימה, מבלי לדעת מתי יוכלו לחזור לקהילה שלהם. אותם מנהלי ביה"ס וצוותי חינוך נדרשו בזמן מלחמה להוביל ולהנהיג קהילות חינוך, צוותים, תלמידים והורים, תחת תנאים קשים ובלתי צפויים, וכך הפכו להרבה מעבר ממובילים פדגוגיים, אלא למנהיגים שאמורים לתפקד במציאות סיכונית. מתוך כך נבנה תהליך עומק, שמטרתו לאפשר למחנכים, אותם אנו מכנים ׳בוני האומה׳ לעשות שינוי משמעותי.
אופן התנהלות התוכנית
הפלטפורמה שמציעה תוכנית ׳דר"ך הצפון׳ מאפשרת לעבד, לדייק ולבחור בפעולות הנכונות להמשך השיקום של הקהילה. התוכנית, שהחלה בסוף חודש אוקטובר 2024, מתקיימת בשני ערוצים במקביל: הראשון כולל תהליך קבוצתי בו שותפות הנהלות השייכות ל-7 קהילות חינוך בצפון.
במסגרת התוכנית הקבוצתית נכללים:
o מפגשי למידה אחת לשבועיים.;
o שיח עמיתים;
o לימוד תפיסת חינוך דרך כפר;
o עיבוד מקצועי ורגשי;
o היכרות עם כלים מעשיים לעבודה עם תלמידים וצוותים, בדגש על התמודדות עם נוער במצבי סיכון, וצוותים במציאות של עומס, שחיקה ומתח גבוה;
זאת בנוסף לקיום שני סמינרים שנתיים הכוללים לינה המאפשרים העמקה של התהליך.
בתחילת חודש יולי 2025 , יצאה הקבוצה למסע משותף של הנהלות בתי הספר לרואנדה, אל כפר הנוער אגהוזו-שלום. שם, רחוק מהשגרה, פגשו המנהלים.ות חינוך משקם, קהילה שבנתה את עצמה אחרי אסון, וחזרו לארץ עם תובנות עמוקות להתנהלות בישראל.
תהליך ליווי קהילות החינוך
במסגרת הערוץ השני של התוכנית, כל קהילה מבין 7 הקהילות שלוקחות חלק בתוכנית, זוכה גם לליווי של מנחה ממכון החינוך דרך כפר. המנחים (לרה כפיר, שירה גץ, אופיר ששון, שרון בינדר, נעמי אדלר ורני ואך), מלווים את קהילת החינוך. במסגרת הליווי מכיר כל מנחה לעומק את האתגרים הספציפיים של הקהילה, ויחד עם הנהלת הקהילה בוחר את הדגשים לתהליך הליווי. זאת במטרה לקדם כלים. תוכניות ופרקטיקה משמעותיים להתקדמות וצמיחה בעת הזו. התהליך כולל מפגשים בתוך בית הספר, עם הצוות המוביל; ביצוע תהליך איתור צרכים ; ובחירת מוקד עומק ייחודי לכל קהילה, כדוגמת חיזוק הצוות, בניית תהליכים, עבודה עם ההורים ועוד.
בנוסף זוכים המנהלים.ות לממש תוכניות חינוך שהם עצמם כותבים, המבוססות על התהליך שעברו יחד במסגרת תוכנית ׳דר"ך צפון׳, ובהתאם לתפיסת דרך כפר.
מנהלים ומנהלות כעמוד התווך של החברה בישראל
רני ואך מסבירה כי אחד העקרונות של דרך כפר הוא: ׳חינוך מוביל חברה ואינו משתרך אחריה׳. מכאן שמנהלים ומנהלות, הם עמוד השדרה של השיקום החינוכי ושיקום החברה בישראל, הדמויות החשובות שנמצאות בתפקיד מחנכים בוני אומה. לדבריה אין קהילות הדומות זו לזו, ואין ספר הפעלה ליום שאחרי. ״תוכנית ׳דר"ך צפון׳ נבנתה כדי לתת למנהלים.ות וצוותי החינוך מרחב של עומק, מקצועיות, עיבוד רגשי וכלים אופרטיביים, וכדי לעבור תהליך משותף עבור צוותי חינוך שנמצאים בחזית ועדיין בוחרים להמשיך ולחנך, ולתת מעצמם עבור משימה מהותית ומורכבת. כך גם ניתנת הזדמנות למנהל.ת לחולל שינוי בהנהלה, בקרב המורים וגם התלמידים״.
מה היית רוצה שיקרה ביום שאחרי, כשהבוגרים יסיימו את המסלול?
״הייתי שמחה לחיזוק תחושת המסוגלות של משתתפי התוכנית בהתמודדות עם אתגרי השעה, גיבוש תודעה של מחנכים מובילי חברה, ושהמשתתפים יקבלו כוח מהמפגשים, ילמדו מהתהליך, יקבלו השראה ויצליחו לגבש תפיסה רלוונטית לעשייה. זאת בנוסף לשאיפה שבעזרת התוכנית והליווי בקהילות נצליח לסייע לצוותי החינוך להוביל לעשייה אותה הם מבקשים ברמה החברתית, קהילתית ומדינית, כדי לעמוד יחד עם האזורים שהכי נפגעו מהמלחמה. המוטיבציה שלנו מגיעה מתרומת תוכנית ׳דרך צפון׳ לבתי הספר הרלוונטיים, ליצירת קהילה שייכת, מלוכדת וחזקה. כך, כל אחת מקהילות החינוך שמשתתפות בתהליך, תדע לסמן לפחות שני מרכיבים שדרך הלימוד והפרקטיקה נתנו מענה לאתגריה. זהו חלק מהתקומה ומהמשימה של מדינת ישראל כולה״
אחד מכל חמישה מורים עוזב - חזון מדינת המופת בסכנה
תומר סמרקנדי
"מערכת ההוראה בישראל סובלת משילוב קטלני של מחסור חמור באנשי מקצוע, נשירה גבוהה ודימוי נמוך. ע"פ נתונים עדכניים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסמו לאחרונה, אחד מכל חמישה מורים חדשים עוזב את המערכת תוך חמש שנים, אחד מכל עשרה מהם עוזב כבר בשנה הראשונה, וכ-3,000 בוגרי לימודי הוראה בחרו שלא להשתלב כלל.
ד"ר חיים פרי אומר כי "חינוך בונה חברה", אבל מה נעשה כשלא יהיו עוד בנאים? רק שינוי מערכתי אסטרטגי ישאיר אותם במערכת. שינוי כזה חייב לכלול שיפור יסודי בתנאי השכר והעבודה, השקעה בהכשרות לצוותים ואף ליווי מנטורינג קבוע למורים, אבל יותר מכל אלו, עליו לשקף תמורה עמוקה ואמיתית בהערכה החברתית והציבורית את המקצוע. זה יכול לקרות רק מלמעלה למטה: קודם המדינה צריכה להשפיע משאבים ולהקרין הערכה וכבוד לא מזויפים כלפי המורים. זה קורה בהרבה מדינות אחרות, ב-OECD ומחוצה לו, זה חייב לקרות גם כאן.
החינוך הוא הלב הפועם של כל חברה יציבה וחפצת חיים. השקעה במחנכים אינה מותרות אלא חלק ממנגנון בסיסי לשימור חוסן לאומי, באמצעות הכשרת אזרחי העתיד והטענתם בערכי היסוד של החברה והלאום. בישראל זו אינה רק שאיפה הצהרתית אלא תנאי קיומי ליכולת הישרדותנו כאן במרחב. אם לא נשקיע כעת בביצור חינוך ילדינו, ותחת זאת נפריט אותו למיקור חוץ תרתי משמע – נישאר עם גנבים, בלי גננות, בלי מורים ובלי עתיד."
בדרך הבריחה
קשר דרך משחק, צבירת נקודות, אתגר יומי בקבוצת הווטסאפ ועוד
מלחמה בפורים וברמדאן לא הייתה בתוכניות שלנו. האזעקות, ביטולי החגיגות ואי הוודאות פוגשים שוב את המתבגרות והמתבגרים בדיוק בזמן שהם מחפשים קצת עוגנים של יציבות.
לכן פיתחנו חוברות אתגרי חשיבה המחזקים קשר, נראוּת ושייכות- לעבודה ביחד ולחוד: חוברות אמיתיות כאלה שאפשר להחזיק ביד, לכתוב בעט, לקמט קצת בפינה… דווקא בעולם מוצף מסכים- בחרנו בדף. בכפרי הנוער ובפנימיות אפשר להדפיס ולהשתמש בזמן ההמתנה יחד במקלט, בבתי הספר- להזמין את התלמידים להדפיס ולעבוד בבית בזמן האזעקות.
מעגלים לטובה ותומכים בצוותי קהילות החינוך ובחניכי וחניכות המכינות הקדם צבאיות של דרך כפר
