תמיד תישארי רוסייה

"די כבר עם זה! תפסיק! מה אתה רוצה ממנו, מה הוא עשה לך? תעזוב אותו, אתה בכלל לא מכיר אותו, יכול להיות שהוא יותר חכם ממך! " היא נראית ממש כועסת, "אתה כל כך חושב את עצמך, צא מהסרט שלך על הרוסים! רק הרוסים חכמים, רק הרוסים קוראים, נמאסת כבר!" אלכס מתחיל לענות לאירה ברוסית, אבל היא שמה את הכפות ידיים על האוזניים וצועקת, "בעברית! תדבר איתי עברית, שמעת? אחרת אני לא אדבר איתך, ותפסיק כבר עם המבטא הרוסי האדיוטי הזה! אני יודעת שאתה עושה אותו בכוונה!"

המבטא של אלכס אפילו עוד יותר חזק כשהוא עונה לה בלי להתרגש.

"את רוצה לברוח מהשורשים שלך, את חושבת שאם תתנהגי כמו פרימיטיבית אז הם יקבלו אותך, אבל זה לא יעזור לך."

"מה אתה דפוק?" אירה צועקת ועיגולים אדומים מופיעים על הלחיים שלה, "אני באמת צברית! נולדתי בארץ! בחיים שלי אפילו לא יצאתי מישראל!"

אלכס נשען על הקיר, משלב את הידיים ומחייך. הקול שלו לא חזק אבל איכשהו זה יותר גרוע מהצעקות של אירה. "אז יש לי חדשות בשבילך, אירוצ'קה, זה בכלל לא קשור איפה נולדת, את תמיד תהיי רוסייה."

"מה אתה מבלבל את המוח, אה? איזה רוסייה בראש שלך?" אירה צועקת, "ומה אתה חושב שאתה בדיוק? אתה רוסי אתה? תעשה לי טובה, אל תצחיק אותי! אתה גדלת פה, בדיוק כמוני, אתה ישראלי, בדיוק כמוני! אתה בכלל לא זוכר כלום מאוקראינה! היית תינוק! והרוסית שלך, זה בדיחה! יש לך את המבטא הכי ישראלי ששמעתי בחיים שלי! תאמין לי, ברוסיה היו צוחקים עליך בפרצוף אם היו שומעים אותך מדבר!"

אלכס נראה כאילו הוא לא שמע מילה ממה שאירה אמרה. הוא ממשיך לדבר לאט ולהדגיש כל מילה. המבטא שלו ממש חזק עכשיו.

"זה לא יעזור לך, את לא יכולה לברוח ממי שאת. אני רק מציע לך שלא תחשבי שאת אחת מהם, כי את אף פעם לא היית ואף פעם לא תהיי." הוא עוצר לשנייה, ואז ממשיך אפילו יותר בשקט, "את לא כמוהם. תזכרי את זה. את משהו אחר, ובשבילם תמיד תישארי זונה רוסייה, אז עדיף שתהיי גאה במי שאתה ולא תורידי את עצמך לרמה שלהם."

מתוך: וזרח הלילה / אילנה בן פורת (עמ' 101-102)