"…לא אהבתי לספר על עצמי, חשבתי תמיד שאולי יחשבו שזה לא רציני ולא מתאים, אבל אחרי ההשתלמות הרגשתי שיש תרומה לשיתוף שלי, שזה מחזק. נפתחתי יותר בפני תלמידים וראיתי שזה עוזר, למשל תלמידה שהתלוננה שכואב לה הראש ואין לה כוח להיבחן, לקחתי אותה לצד, הראיתי לה איזה משככי כאבים אני לוקח כדי ללמד אותם ושלא יפסידו חומר, מאז חל שינוי משמעותי והיא הרבה יותר משתדלת ללמוד ומגיעה כל הזמן לשיעורים. דוגמא נוספת- הייתי צריך להעביר שיעור חינוך, שיעור על פרידות, היה מערך שיעור אבל הרגשתי שאני צריך להביא משהו מעצמי, שיתפתי בסיפור האישי שלי והפרידה המורכבת מ….שנפטרה השנה, על הסליחה שהיא ביקשה ועל המשמעות של זה עבורי, וביקשתי מכל אחד לספר משהו משלו על פרידה, יצאו סיפורים מאד משמעותיים ואישיים, הם לא רצו לצאת מהכיתה, הבטחתי שאשחרר אותם באחת ועשרים וברבע לשתיים התקשרו להזכיר לנו לצאת כי ההסעה צריכה לנסוע… עד היום לא ידעתי שזה נכון להעלות דברים אישיים… זה חדש לגמרי ויצר תפנית בדמות שלי כמחנך. הרגשתי גם שזה השפיע מאד על הכיתה שאני מחנך, הכיתה הייתה ממש לקראת פירוק והתכנסה, התלמידים נהיו יותר מתונים והגיוניים". (מתוך שיתוף מחוויות בבתי המדרש וההשתלמויות עם דרך כפר)