באתר זה תוכלו לנווט דרככם דרך מאגר החומרים אשר פותחו על-ידי המכון והקהילות הצועדות בדרך כפר. החומרים מיועדים להנחלת תפיסת 'דרך כפר' וללמידה משותפת של צוותי מחנכים, הרוצים לראות עצמם כמבוגרים משמעותיים בעולמם של החניכים. כלל החומרים שתמצאו באתר נועדו לאפשר בחינה תודעתית-רגשית והתבוננות מחודשת על המעשה החינוכי.
מרכיב בתפיסה
חיפושים נפוצים
סוג החומרים במאגר
דף לימוד
מגוון רחב של דפי מקורות סביב סוגיות משולחנו של מחנך. הדפים מיועדים ללימוד בית-מדרשי במסגרת צוותית ומלווים במערכי הנחיה
סדנא
מגוון של מערכי סדנאות המיועדים להכשרות ולהשתלמויות של צוותי חינוך וטיפול. הסדנאות מאפשרות העמקה בתפיסת 'דרך כפר' ועיסוק בסוגיות חינוכיות יומיומיות ומלוות במתודיקה עשירה לצד חשיבה יישומית
תנאי שימוש באתר:
זכויות היוצרים של החומרים שפותחו על-ידי מכון חינוך 'דרך כפר' שמורים לעמותת 'דרך כפר - יוזמות חינוך '.
רשאים ומוזמנים להשתמש בחומרים שפותחו בדרך כפר למטרות אישיות וחינוכיות. ניתן להשתמש בחומרי דרך כפר לצרכים מסחריים רק באישור גורם רשמי בעמותה. עם זאת, לא ניתן לשכפל, להעתיק או להשתמש בכל דרך אחרת בתכנים מהאתר לרבות העתקה לאתרי אינטרנט, פרסומים אלקטרוניים ופרסומי דפוס, בין מסחרית ובין שאינה מסחרית, שאיננה לצורך שימוש פרטי.
מילים טובות שלא אמרנו… (מתוך הזוהר)
רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים בדרך.
…בעוד שהיו הולכים פגשו באדם אחד ופניו מלאים נגעים, והיה קם מתחת אילן אחד.
הסתכלו בו, וראו פניו אדומים מחמת נגעים.
אמר לו רבי חייא: מי אתה?
אמר לו: יהודי אני.
אמר רבי יוסי: חוטא הוא, שאם לא כן לא היו נרשמים בפיו אלו נגעים הרעים, ואלו לא נקראו יסורים של אהבה.
אמר רבי חייא: כך הוא ודאי, כי ייסורים של אהבה מכוסים הם מבני אדם…
אמר רבי יוסי: מאין לנו זה?
אמר רבי חייא: שכתוב "טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת"… שפירושו שאם התוכחה היא מאהבה, היא מסותרת מבני אדם. עין זה מי שמוכיח את חבירו באהבה, צריך להסתיר דבריו מבני אדם, שחברו לא יתבייש מהם. ואם דבריו הם בגלוי לפני בני אדם, אין הם באהבה. כך הקב"ה כשהוא מוכיח את האדם מוכיחו באהבה בכל, תחילה מכה אותו בגופו מבפנים… אם חזר בו טוב ואם לא, מכה אותו בגלוי, בפניו לפני כל, כדי שיסתכלו בו וידעו שהוא חוטא, ואינו אהובו של אדוננו.
אמר להם אדם ההוא: בקשר של עצה אחת באתם עלי ודאי לבזות אותי? אינכם אלא מאותם היושבים בבית רבי שמעון בן יוחאי, שאינם יראים מכל…
פתח האיש ואמר: מי א-ל כמוך נושא עון, הרים ידיו ובכה.
בתוך כך הגיעו בניו.
אמר בנו הקטן: כמה דעונשא דהאי בר נש בגין מלה בישא כך ענשיה בגין מלה טבא דקאתי לידיה ויכיל למללא ולא מליל.
[=כמו העונש שבא על האדם בגלל דיבורים שלא היה אמור להוציא מפיו כמו לשון הרע, כך עונשו על מילים טובות שהיה יכול לומר ולא אמר]
וזהו שאמרו שדוד המלד נלקה בזה, בצרעת, והקב"ה פנה ממנו שנאמר: "נאלמתי דומיה, החשיתי מטוב, וכאבי נעכר" – נעכר בנגעים של הטומאה….
ירדו רבי חייא ורבי יוסי ונשקוהו, נתחברו יחד בכל הדרך ההוא.
קרא רבי חייא עליהם: "וארח צדיקים כאור נגה, הולך ואור, עד נכון היום".
(זוהר ג, ויקרא, פרשת תזריע (מ"ו ע"ב) – עמ' כ"ב-כ"ט, מתורגם עפ"י ביאור 'הסולם')