ברוכים הבאים למאגר התוכן של מכון חינוך “דרך כפר”

באתר זה תוכלו לנווט דרככם דרך מאגר החומרים אשר פותחו על-ידי המכון והקהילות הצועדות בדרך כפר. החומרים מיועדים להנחלת תפיסת 'דרך כפר' וללמידה משותפת של צוותי מחנכים, הרוצים לראות עצמם כמבוגרים משמעותיים בעולמם של החניכים. כלל החומרים שתמצאו באתר נועדו לאפשר בחינה תודעתית-רגשית והתבוננות מחודשת על המעשה החינוכי.

חיפוש
Loading...

מרכיב בתפיסה

חיפושים נפוצים

חיפוש

סוג החומרים במאגר

דף לימוד

מגוון רחב של דפי מקורות סביב סוגיות משולחנו של מחנך. הדפים מיועדים ללימוד בית-מדרשי במסגרת צוותית ומלווים במערכי הנחיה

סדנא

מגוון של מערכי סדנאות המיועדים להכשרות ולהשתלמויות של צוותי חינוך וטיפול. הסדנאות מאפשרות העמקה בתפיסת 'דרך כפר' ועיסוק בסוגיות חינוכיות יומיומיות ומלוות במתודיקה עשירה לצד חשיבה יישומית

טקסט וחומרים ויזואליים

מאגר של טריגרים (טקסט/תמונה/אודיו/וידאו) שלוקטו ממקורות מגוונים שמטרתם בחינת עמדות ודיון חינוכי על סוגיות שונות (המכון אינו עומד מאחורי הגישה המובאת בטקסט או בוידאו אלא מבקש לראות בהם טריגרים מזמנים לדיון. כמו כן - זכויות היוצרים של חומרים אלו שמורות ליוצרים ולמוציאים לאור)

תכנית חינוך

דוגמאות ליישומים ולתוכניות חינוך המבטאות את תפיסת החינוך 'דרך כפר' ביום-יום החינוכי בקהילות החינוך השונות

תנאי שימוש באתר:

זכויות היוצרים של החומרים שפותחו על-ידי מכון חינוך 'דרך כפר' שמורים לעמותת 'דרך כפר - יוזמות חינוך '.

רשאים ומוזמנים להשתמש בחומרים שפותחו בדרך כפר למטרות אישיות וחינוכיות. ניתן להשתמש בחומרי דרך כפר לצרכים מסחריים רק באישור גורם רשמי בעמותה. עם זאת, לא ניתן לשכפל, להעתיק או להשתמש בכל דרך אחרת בתכנים מהאתר לרבות העתקה לאתרי אינטרנט, פרסומים אלקטרוניים ופרסומי דפוס, בין מסחרית ובין שאינה מסחרית, שאיננה לצורך שימוש פרטי.

הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה- דוח מסכם יולי 2016

תאור:

באחת מההפגנות האחרונות בה זכיתי להשתתף ראיתי נער ישראלי ממוצא אתיופי עם חולצה ועל הגב היה כתוב : "גזענות תעז לדבר על זה" בזכות העבודה של הצוות : סוף סוף מעזים לדבר על זה. מגדירים את זה, מזהים את המקומות בהם זה קורה, ומתייחסים לתחושות שיסודן ביחס של אנשים ונשים פרטיים ובעלי השפעה המייצגים את הממסד. הכותרת בדבר מיגור הגזענות היא חשובה אך מורכבת, בבחינת "מלחמה בחושך" ובמקום זאת נראה נכון יותר "להגביר את האור" ובכל זאת יש מצבים בהם הדיבור המתקתק והנעים לא שייך וצריך להפשיל שרוולים ולהלחם בתופעות מסוימות- גזענות היא ללא ספק מסוג התופעות האלו. ובכל זאת אל לנו להזניח את העבודה החיובית בדבר חיזוק השייכות של כל מרכיבי החברה הישראלית. "לחנך משמע לשייך"- ס. יזהר טבע את המשפט ואנו מוצאים בו מסר מכונן לכל המגזר הציבורי ולאנשי החינוך מעל לכולם היות ולפי השקפת עולמנו חינוך מוביל חברה. נער ונערה שמרגישים שייכים מרגישים בטוחים לנסות לטעות להצליח ולפרוץ תקרת זכוכית. עובד שמרגיש שייך הוא עובד יותר טוב בכל ההיבטים. לעומת זאת תחושת הניכור מסוכנת לאדם החש מנוכר ולחברה שגורמת לו להרגיש כך או במקרה הרך לא מרגישה את החוויה שלו ולא ערה לה. על-פי החלטת ממשלה מס' 1107 מיום 04.02.2016 בעניין הקמת צוות לטיפול בגזענות, החליטה הממשלה להטיל על מנכ"לית משרד המשפטים להקים צוות בינמשרדי לגיבוש תוכנית פעולה להתמודדות עם תופעת הגזענות נגד יוצאי אתיופיה ולעמוד בראשו. על- פי החלטת הממשלה, בצוות יהיו חברים נציגים בכירים ממשרדי הממשלה, נציגי נציבות שירות המדינה ומשטרת ישראל וכן נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה מצ"ב הדוח המסכם יולי 2016

לצפייה והורדת קבצים:

מחבר:

עריכה: עו"ד סוזאן דסוקי הפקה: לשכת הפרסום הממשלתית

תאריך:

07.08.2016