מאגר הידע

מאגר הידע – מחנכים ב'דרך כפר'

ברוכים הבאים למאגר הידע של מכון חינוך 'דרך כפר'.

באתר זה תוכלו לנווט דרככם דרך מאגר החומרים אשר פותחו על-ידי המכון והקהילות הצועדות בדרך כפר. החומרים מיועדים להנחלת תפיסת 'דרך כפר' וללמידה משותפת של צוותי מחנכים, הרוצים לראות עצמם כמבוגרים משמעותיים בעולמם של החניכים. כלל החומרים שתמצאו באתר נועדו לאפשר בחינה תודעתית-רגשית והתבוננות מחודשת על המעשה החינוכי.  

לרענון והעמקה בתפיסת חינוך 'דרך כפר', לחצו כאן

סוג החומרים במאגר:

  • בתי מדרש ודפי לימוד – מגוון רחב של דפי מקורות סביב סוגיות משולחנו של מחנך. הדפים מיועדים ללימוד בית-מדרשי במסגרת צוותית ומלווים במערכי הנחיה.

  • בתי נדרש וסדנאות – מגוון של מערכי סדנאות המיועדים להכשרות ולהשתלמויות של צוותי חינוך וטיפול. הסדנאות מאפשרות העמקה בתפיסת 'דרך כפר' ועיסוק בסוגיות חינוכיות יומיומיות ומלוות במתודיקה עשירה לצד חשיבה יישומית.

  • טקסטים וחומרים ויזואליים – מאגר של טריגרים (טקסט/תמונה/אודיו/וידאו) שלוקטו ממקורות מגוונים שמטרתם בחינת עמדות ודיון חינוכי על סוגיות שונות (המכון אינו עומד מאחורי הגישה המובאת בטקסט או בוידאו אלא מבקש לראות בהם טריגרים מזמנים לדיון. כמו כן – זכויות היוצרים של חומרים אלו שמורות ליוצרים ולמוציאים לאור).

  • תוכניות חינוך – דוגמאות ליישומים ולתוכניות חינוך המבטאות את תפיסת החינוך 'דרך כפר' ביום-יום החינוכי בקהילות החינוך השונות.

להנחיות לשימוש מיטבי בחומרי המאגר ולהעמקה בתפיסת חינוך 'דרך כפר' – צרו קשר עם מכון חינוך 'דרך כפר' והמנחים שלנו ישמחו לעמוד לרשותכם.

______________________________________________________________________________________________________

תנאי שימוש באתר:

זכויות היוצרים של החומרים שפותחו על-ידי מכון חינוך 'דרך כפר' שמורים לעמותת 'דרך כפר – יוזמות חינוך ימין אורד' (ע"ר)  |   ©'דרך כפר – יוזמות חינוך ימין אורד'

רשאים ומוזמנים להשתמש בחומרי המאגר למטרות אישיות וחינוכיות. ניתן להשתמש בחומרים לצרכים מסחריים רק באישור גורם רשמי בעמותה. עם זאת, לא ניתן לשכפל, להעתיק או להשתמש בכל דרך אחרת בתכנים מהאתר לרבות העתקה לאתרי אינטרנט, פרסומים אלקטרוניים ופרסומי דפוס, בין מסחרית ובין שאינה מסחרית, שאיננה לצורך שימוש פרטי.

אז מה יודעים על נובי גוד?

בחרנו כאן שני סיפורים הלקוחים מתוך הספר: "דרוש כפר" עם דילמה ברוח תרבות ישראלית רבת פנים.

מוזמנים לשתף בדעתכם כמחנכים:

❄️ניכור ושייכות בלוח השנה הישראלי- כאן

🎄מה עושים כשערכים מתנגשים? כאן

סרטון פואטרי סלאם של יעל חץ ודילמת העץ..- כאן

האם ואיך נחגוג נוביגוד בקהילות החינוך, דף לימוד כאן

רעיונות ליוזמות ותוכניות חינוכיות בימי המלחמה

החלמה והלחמה בימי המלחמה

קישור לפעילות

פעילות ידע אקטואליה – מלחמה

פעילות ידע אקטואליה – לא מעט פעמים הערפול ו/או המידע העודף מגבירים תחושות של בלבול וחרדה אז אנחנו מציעים פעילות שעושה מעט סדר במידע שיש כרגע (במינון מאוד עדין).

קישור לפעילות

קלפי רח"ש – רגש, חוסן, שותפות

קלפי רח"ש – רגש, חוסן, שותפות. קלפים שמעודדים שיח רגשי. פעילות עיבוד ושיתוף בתקופת המלחמה. רב גילאי ומתאים למפגש פנים אל פנים וגם למפגש מקוון.

קישור לקובץ

כרטיסיות עלי שיח לכבוד ט”ו בשבט

"כי האדם עץ השדה"
לקראת ראש השנה לאילנות רצינו לשתף בקלפים שנועדו להעמיק את ההכרות והקשר. הקלפים מומלצים בחום למפגש עם תלמידות ותלמידים מפונים,
להכרות נעימה באסיפות הורים וכמובן בשיגרה במפגש עם התלמידים🌿

הוראות: הדפיסו את הקלפים ושבו יחד עם חברי הצוות או עם תלמידות ותלמידים לרגע של שיחה מצמיחה מלב אל לב. ניתן לשלב את המשחק בחלוקת תעודות המחצית ולפרגן לכל מחנכת/מחנך ערכת קלפים אישית.לחצו על הקישור הבא להורדת ערכת קלפים נוחה להדפסה ⤵️

לחצו למעבר לכרטיסיות מעצימות לכבוד חג ט"ו בשבט

יום בריאות הנפש – 10/10

יום בריאות הנפש – היום הרביעי למלחמת חרבות ברזל. נראה שיש ימים שמגיחים אלינו כדי להזכיר, לחבר ולנסות להאיר. ליקטנו מספר שירים שיכולים להתאים לפעילות עם צוות, הורים וחניכים. הפעילות מתאימה למפגש פנים אל פנים או למפגש מקוון.

קישור למערך

שיחה על המצב…

דגשים לשיחה עם חניכים וחניכות על המצב בעת מלחמה / שעת חרום

קישור למסמך

מלחמת חרבות הברזל – פעילות אקטואליה

לא מעט פעמים הערפול ו/או המידע העודף מגבירים תחושות של בלבול וחרדה אז אנחנו מציעים פעילות שעושה מעט סדר במידע שיש כרגע (במינון מאוד עדין).

קישור לפעילות

קלפי רח"ש – רגש, חוסן, שותפות

פעילות רב גילאית למפגש פנים אל פנים וגם למפגש מקוון-קלפי רח"ש – רגש, חוסן, שותפות. פעילות עיבוד ושיתוף בתקופת המלחמה.

לחצו כאן למעבר לקלפים ולמערך

רמדאן כרים رمَضَان كَرِيم

חודש הרחמים- הזמן וההזדמנות ברמדאן. אנו מאמינים כי חינוך מוביל חברה ולא משתרך אחריה, לכן התגייסנו בכוחות משותפים עם אורט מח”ט עכו, לרענן ולהדגיש את הערכים בהם ניתן לחנך בהשראת הרמדאן.

לפניכם, קלפים בהשראת ערכי הרמדאן: לחצו כאן למעבר והורדה של כרטיסיות רמדאן מרהיבות

ואתר דו לשוני לחודש הרמדאן, בו תמצאו מגוון תכנים חינוכיים לשימושכם: לחצו כאן למעבר לאתר

להיות עם החניך וההורה לאורך כל הדרך

חביב היה מהנערים המאתגרים ביותר בבית הספר, והשאלה איך הוא יסתדר בצבא הטרידה מאוד אותו ואותנו. חביב הוא בן יחיד לאם חד־ הורית ואין לו אחים גדולים או אב שיכלו לשתף אותו בחוויות מהצבא ולהכין אותו לשירות מניסיונם האישי. טקס ההשבעה שלו נערך ברחבת הכותל בירושלים. היה לנו ברור שלא נוותר על ההזדמנות להיות לצדו גם ברגעים האלו. התקשרנו להציע לאמו לנסוע איתנו, והיא כמובן שמחה מאוד ואמרה שהתלבטה אם להגיע, כי בגלל מצבה הרפואי היא אינה יכולה לנסוע בתחבורה ציבורית. הנסיעה לירושלים היתה חוויה כשלעצמה. נסענו יחד, שלושה מחנכים עם האמא ונציגוּת של חניכים משכבות י"א ו־י"ב. הטקס היה מרשים ביותר. התרגשנו לראות את חביב כך, בוגר, חייל במדים, מסיים תהליך מפרך ומאתגר. לחלק מהחניכים זה היה הביקור הראשון בכותל ובירושלים וההשתתפות הראשונה בטקס צבאי כלשהו. הם התרגשו לראות את החבר שלהם לבוש מדים, נשבע אמונים לצה"ל ולמדינת ישראל. הפגישה עם חביב לאחר הטקס היתה מטלטלת. לא היה לו מושג שנגיע. הוא הכין עצמו לכך שאיש לא יגיע והתכוון להצטרף לאחת המשפחות האחרות. כשהוא ראה את אמו ואותנו הוא התרגש מאוד, חיבק את כולם, נד בראשו בחוסר אמון. שעה ארוכה הביט בכולם וחיוך של אושר נסוך על פניו. המשמעות של "איתך לאורך כל הדרך" חילחלה בכולנו במלוא עוצמתה — חביב הרגיש שאנחנו איתו ושנמשיך להיות איתו. הוא אמנם התגייס וסיים את הלימודים אך הוא עדיין חלק מהקהילה. החניכים פגשו את מה שצופן להם העתיד וחוו את המשך הליווי שלנו גם בשלבים הבאים. ואנחנו המחנכים הרגשנו אושר וסיפוק על הזכות שנפלה בחלקנו בעיקר ברגע המיוחד שבו חביב החייל חיבק את אמא שלו

(מתוך דרוש כפר)

אני האמא

אני האמא

אני, עובדת בכפר נוער, אחת מהצוות.

אני בעוד כמה שנים יכולה להיות האמא הזאת שמגיעה לראיון עם הבן שלה אצלכם. כי במסע החיים שלנו יש מהמורות. ויש ימים שאני לא בטוחה שנצליח מספיק. בימים אחרים – אני בטוחה שיהיה בסדר.

אני, יכולה בעוד כמה שנים להיות האמא שאתם לפעמים שופטים, לפעמים מזלזלים.

אני האמא שקוראים לה לשיחה בבית ספר כי הבן שלה מפריע, כי לפעמים הוא גם פוגע באחרים. אני האמא שמרגישה את המבטים החצי שופטים וחצי מרחמים של הצוות.

אני האמא שכשנפגשים ההורים-  מנסה להשפיל מבט ולהוריד טון דיבור כדי לא למשוך תשומת לב. כי אני האמא שחוששת שאימהות אחרות יתלוננו נגדה.

אני האמא שמנסה. מנסה . מנסה. בכל נפשה, בכל יכולתה, להיות סבלנית. לאהוב. להאמין, לכבד. ואני גם האמא שלפעמים נשברת, בוכה, מיואשת, צועקת. אני גם האמא שאומרת לפעמים מילים שראוי היה שלא יאמרו. כן. אני.

אני האמא שלפעמים הלב שלה נשבר. בעיקר, כשאני מרגישה שאני לא מצליחה להגיע ללב של הילד, לראש שלו, לעזור לו להפנים. כשאני מרגישה שהוא מרוחק, שהוא בונה לו עולם משלו.

ואני גם האמא שלפעמים המבט מלא האהבה, האמון והביטחון של הילד גורם לה להרגיש בראש העולם.

אני האמא שמגיעה לשיחה עם המורה/ היועצת / המנהלת ורוצה כל כך שידעו את כל זה. שיאמינו שניסיתי, שניסינו. אבל לא מעיזה להגיד כדי לא להישמע מתגוננת.

אני האמא שכל פעם מחדש בשיחות האלו רוצה לצעוק את הכאב אבל הופכת להיות הכי נחמדה בעולם כדי שכך יזכרו אותי אנשי המקצוע.

אני האמא שמחניקה בלב את הביקורת על טעויות שגם אחרים (לפעמים – הצוות) עושים כדי שאהיה "אמא משתפת פעולה". והאמא הזאת, שאומרת כל הזמן במקום הכעס והתסכול והכאב המון מחמאות לצוות כי זה מה שטוב לילד. ואני מה?

אני האמא שמנסה ומנסה ולפעמים מצליחה ולפעמים לא.

לפעמים השדים שיש בלב של הילד שלי גדולים ממני ומנצחים. ואני האמא שמרגישה כל כך חשופה בכישלון שלה. כי את הכישלון כולם רואים. הוא צועק, הוא עושה שטויות, הוא פוגע. את ההצלחות רואים כמובן מאליו. אולי כי הילדים האחרים סוחבים פחות שדים.

אני האמא שדומעת כל פעם מחדש כששומעת מחמאה על הילד. אפילו קטנה. כי אני – האמא הזאת, שמתמלאת בהכרת הטוב כשגם אחרים מצליחים לראות את הטוב שיש בילד הקסום הזה. שבאמת, אבל באמת הוא קסום.

אני האמא, מצד שני, שכשמבקשים ממנה להגיד משהו טוב על הילד שלה (מכירים את הסבבים האלו שעושים אנשי המקצוע?) הלב שלה מתכווץ. כי איך אכניס את כל הטוב שיש בו למילה שתהיה מספיק חזקה. וגם כי אני יודעת שחלק מהאימהות האחרות או האבות ואולי גם המורה מגחכים בליבם.

אני אמא שרואה את הילד שלה יכול, חכם, אבל לא. לא לומד.  והלב נשבר מהמחשבה מה הוא חושב על עצמו.

אני האמא שלפעמים מקווה שאיש המקצוע שיפגוש את הילד ויגיד – "יש לו בטחון עצמי נמוך" –  ידע – שבאמת. אבל באמת ניסיתי. לשלב בין רצון לקדם את הילד ובין לקבל אותו כמו שהוא.

וגם אתם – אני האמא שיכולה לעמוד ממש מולכם, מבויישת, רואה את המבטים, השופטים, המבקרים, הלא מבינים. איך יכול להיות- מה היא עשתה? איפה טעתה?… והלב נהיה קטן קטן..

אני האמא שלפעמים הילד שלה משקר. כן – משקר. ההפך מאמת. לא מודה. לא משתף פעולה. והלב של האמא נקרע כי אני רוצה שידע שהוא יכול להגיד לי אמת. והוא לא. ורק אלוהים יודע למה.

ואני האמא שבגלל זה, נושאת עצב גדול כי אני רוצה לעזור לו לתקן טעויות שלו אבל גם רוצה שירגיש שאני מאמינה לו ולפעמים זה סותר. ואז אני אמא שלא יודעת מה לעשות.

אבל אני האמא שאין לכם מושג כמה מאמצים עשיתי כדי לשנות את המצב, כדי להתמודד. כמה דמעות ירדו בדרך.

ואני האמא שיודעת, בוודאות, שהבן שלי הוא הרבה יותר טוב מאשר "בעיה". הרבה.

אני האמא שמחזיקה המון חרדה בלב. המון. והמון תקווה. אני אמא של רכבת הרים.

ואולי אני האמא שיושבת מולכם?

וכמה חשופה אני ארגיש שם. מספרת על החיים שלנו, על החיים שלו. חשופה לשאלות של כולם. שבאות מרצון טוב. אני בטוחה. אבל חושפים אותי בכישלוני. בהזדקקות שלי ושל המשפחה שלי לעזרה. והרגעים של הזלזול – כשאתם מנסים לייעץ לי – ואני מרגישה. הו, כמה מרגישה, את הביקורת המוסוות. ההתנשאות אפילו. כי אתם אולי מצליחים עם הבן שלי יותר ממני.

אבל זה באמת הופך אותי לאמא לא טובה?

הלוואי וקודמכם במהלך חיינו, וגם אתם הייתם מצליחים לעזור לי להרגיש בחזרה אמא טובה. כמה זה היה עוזר לי. כמה זה היה עוזר לילד שלי.

אבל, אני האמא שאתם "יורדים" עליה, שאתם מאשימים אותה, שאתם אומרים. בלב או בקול – אם הילד יצא כך – אז מה אפשר לחשוב על האמא.

אבל מה אתם יודעים על השדים שבלב?

כל זה הופך אותי לאני, אני האמא הזאת. בדיוק.

חוט המשי הדק – אסתר קל

השמעתם מימיכם על חוט המשי הדק?
שבו ואספר לכם. הגיעה העת שתדעו דבר אודותיו.

התינוקות נולדים כשהם מחוברים לאמותיהם בחבל הטבור, אבל בצאתם לאוויר העולם מנתקים אותם הרופאים מאמותיהם לעולם ועד, למען יהיו שניים.

אבל חוט אחר ישנו, חוט המשי הדק, אודותיו רוצה אני לספר לכם. עין אדם עוד לא ראתה אותו ויד הרופאים אינה משגת לנתקו, והוא הולך ונמשך לעולם ועד, מלב האם אל ילדה. על פני ימים וארצות נמשך החוט, על פני הרים וגאיות, על פני שנים ויובלות. אמנם דק ודקיק הוא החוט, ועין אדם לא ראתה אותו מעולם, אולם חזק ועז הוא מפלדה וברזל גם יחד. ואורכו רב הוא, כדי להקיף תבל ויושביה גם יחד. שום דבר לא יוכל לחוט המשי הדק, לא הגשם ולא הרוח, לא סערות על פני ימים, לא חשכות, ולא מלחמות. תמיד-תמיד ממשיך חוט המשי הדק לרוץ מלב האם אל ילדה, אל כל מקום אשר שם הוא. מטפס הוא אחרי הבן אל ההרים הגבוהים ביותר, יורד אל העמקים, עמו הוא הולך למלחמות על פני ימים וארצות על פני שנים ויובלות. וחוט המשי הדק יודע להבין, ולהרגיש, ואף לדבר, בשפת האמהות מדבר הוא, כשהיו מדברות אל בניהן עוד בטרם למדו לדבר. חוט המשי הדק מספר לאם על שלום ילדה, הטוב לו, אם רע, הקר לו אם צר לו, אתם לא תוכלו לראותו, אך הרחובות מלאים אותו.

לכאורה תראו סתם אנשים ממהרים ושבים, עסוקים וטרודים, צהובים או שחרחרים, אולם האמת היא שכל אדם הולך וחוט המשי הדק נמשך ממנו, הולך ומגיע אל לב אמו. ועד כמה שארוכים הם החוטים, ועד כמה שגדולים המרחקים, מעולם לא מאבדים החוטים את דרכם, מעולם לא נפתלים או מסתבכים, יודע כל חוט וחוט את דרכו אל לב אמו, ואינו טועה לעולם.
לעתים, כאשר מתרחק הבן מאוד מאוד, וארכו הימים והוא אינו שב, והרבה חוט זרם כבר מלבה של האם, ועוד מעט והגיע אל סופו, ואין עוד חוט בסליל הלב מרגישה האם בתוך לבבה משיכה נגד משיכה, געגועים כנגד געגועים.
אוי לה לאם זו, אם חוט אחד שבלבה נעשה לפתע רפה ואין היא חשה את משיכתו העזה בלבבה, משמע, אבד הבן ונפל בדרכו ולא ישוב עוד.

אוי לו, לאותו אדם, שאמא אין לו עוד, שחוט המשי ההולך ממנה יקל סבלותיו ומרי לבבו יחלק עמו שמחותיו וששונו.
מכירה אני אם אחת, שמתוך לבה זורמים שלושה חוטי משי דקיקים שכאלה, ואמא אחת אני מכירה, שמתוך לבה זורמים ארבעה! היכולים אתן לשער מה פירוש הדבר? הנה חוט אחד מוביל ומגיע עד ארצות החום, וחוט אחד מוליך לארצות הקור, חוט אחר נמצא במערכות המלחמה, וחוט אחד מושך אל ספינה שעושה דרכה בלב-ים – וכל אותם ארבעה חוטים קשורים אל לב אחד! וכל אחד בשלו, וכל אחד מספר בשפת הבנים אל אמותיהם על ייסוריו, דאגתו, געגועיו וצערו.

השמעתם מימיכם על דבר חוט המשי הדק ההולך על פני ימים וארצות, הרים וגאיות, ההולך אל המרחקים הגדולים ביותר, ואל ארצות זרות, המקשר לבות אמהות אל ילדיהם? שבו ואספר לכם. הגיעה העת שתדעו דבר אודותיו.
סבורים אתם שאנשים הם ההולכים ברחובות העיקר – אך לא כן הוא, חוטי משי דקיקים הם, שעין אדם לא ראתה מעולם.

היא נובחת / גיורא פישר (מחנך בתנך, משורר איש מופלא!)

נֶגֶד מִי מְאַמֶּנֶת הַנַּעֲרָה הַזֹּאת
אֶת כַּלְבֵי הַשְּׁמִירָה
עִם הַשִּׁנַּיִם הַחַדּוֹת
שֶׁלֹּא מַפְסִיקוֹת לִנְקֹש?
מַה גִּדֵּל וְטִפַּח
אֶת גּוּרֵי פְּחָדֶיהָ
הַמְאַיְּמִים לִטְרֹף
מִי שֶׁמִּתְקָרֵב,
מִי הִזְהִיר אוֹתָהּ מִלִּטּוּף
כְּמוֹ מִבָּשָׂר מֻרְעָל
וְלִמֵּד שֶׁאֶפְשָׁר לָנוּחַ
רַק כְּשֶׁהַכְּלָבִים עֵרִים?
וּכְשֶׁהִיא צוֹעֶקֶת עָלַי:
אַתָּה סְתָם מוֹרֶה
לֹא אַבָּא שֶׁלִּי וְלֹא תַּגִּיד לִי
מַה לַּעֲשׂוֹת,
אֵיךְ אוּכַל לְדַבֵּר עַל לִבָּהּ
לְבַקֵּשׁ שֶׁתָּבִין שֶׁאֲנִי
לֹא אַבָּא שֶׁלָּהּ.

שיתוף מחוויות בבתי המדרש וההשתלמויות עם דרך כפר

"…לא אהבתי לספר על עצמי, חשבתי תמיד שאולי יחשבו שזה לא רציני ולא מתאים, אבל אחרי ההשתלמות הרגשתי שיש תרומה לשיתוף שלי, שזה מחזק. נפתחתי יותר בפני תלמידים וראיתי שזה עוזר, למשל תלמידה שהתלוננה שכואב לה הראש ואין לה כוח להיבחן, לקחתי אותה לצד, הראיתי לה איזה משככי כאבים אני לוקח כדי ללמד אותם ושלא יפסידו חומר, מאז חל שינוי משמעותי והיא הרבה יותר משתדלת ללמוד ומגיעה כל הזמן לשיעורים. דוגמא נוספת- הייתי צריך להעביר שיעור חינוך, שיעור על פרידות, היה מערך שיעור אבל הרגשתי שאני צריך להביא משהו מעצמי, שיתפתי בסיפור האישי שלי והפרידה המורכבת מ….שנפטרה השנה, על הסליחה שהיא ביקשה ועל המשמעות של זה עבורי, וביקשתי מכל אחד לספר משהו משלו על פרידה, יצאו סיפורים מאד משמעותיים ואישיים, הם לא רצו לצאת מהכיתה, הבטחתי שאשחרר אותם באחת ועשרים וברבע לשתיים התקשרו להזכיר לנו לצאת כי ההסעה צריכה לנסוע… עד היום לא ידעתי שזה נכון להעלות דברים אישיים… זה חדש לגמרי ויצר תפנית בדמות שלי כמחנך. הרגשתי גם שזה השפיע מאד על הכיתה שאני מחנך, הכיתה הייתה ממש לקראת פירוק והתכנסה, התלמידים נהיו יותר מתונים והגיוניים". (מתוך שיתוף מחוויות בבתי המדרש וההשתלמויות עם דרך כפר)

לעץ יש הגיון כפול/ אגי משעול

לעץ יש הגיון כפול.
אם נעזוב את הראשון ונתחיל
בָּעַלְוָה המעודנת
כלפי מטה –
נראה שבהדרגה, תוך מחיקת המיותר
הוא רוצה בהתלכדות ענפים ברורה
דרך קו פשוט אחד
לתוך האדמה.
וחשוב מאוד המעבר הזה יש בו
סמלים של אור וחושך אם נרצה אפילו
משהו טְרָגִי בְּעוֹלְמוֹתָיו החֲצוּיִים
של העץ.
כל הירידה הזאת –
כדי לשוב וּלְהִתְפָּרֵשׂ
בשורשים,
וכאן אם רוצים עושים
תפנית
בְּמַעֲלֵה ההיגיון השני.

אגרת משר החינוך שי פירון למחנכות ומחנכים לקראת סיום שנת הלימודים, 17.6.2013

כשמסתכלים על הנער כמכלול – החיים של כולנו משתנים. אביא להלן דוגמה. בשעת אחר הצהריים הגעתי לביקור בכפר נוער. יום שגרתי, באזור קסום: מדשאות, פינות חי, פנימיות והרבה בתים עם גגות אדומים. אבל מאחורי הפנים המחייכות של תלמידי הכפר מסתתר סיפור. למעשה, סדרה של סיפורים אנושיים, שהם גם הסיפור שלנו. הפנים המחייכות מסתירות הרבה שאלות, ובעיקר חוסר אמון. בי, בכם, בכולנו. רק הצוות החינוכי של הכפר מהווה עבורם קרן אור, "המחנך נתן לי את הלב שלו", אמר לי אחד הנערים.
אז ישבנו יחד במועדון, 40-30 צעירים. פנים, וצבעים, ושמות חצי ישראליים. ולכולם עיניים עמוקות, מזמינות, מספרות ומאשימות – את כולנו. ופתאום הבנתי! בעוד כחודש, לכשתסתיים בחינת הבגרות האחרונה, החברים יחזרו לשכונה. ושם, בבוקר הראשון שאחרי, הם יכולים לחרוץ את גורלם. הסתכלתי סביבי, ודמעתי. הם לא מבינים מה מצפה להם, חשבתי. אבל אז החלה בתוכי סוג של התמודדות. קול אחד אמר, בהגיון רב: זה לא תפקידך; משרד החינוך לא אחראי על מה שקורה יום אחרי סיום י"ב, ואפילו עלו בי קולות כמו: מה זה שיגעון הגדלות שקפץ עליך? אבל הקול החזק, העמוק, הבוקע רקיעי שמים זעק: מחנכים מסביב לשעון.
פניתי אליהם ואמרתי: בעוד כחודש יגיעו השבועיים החשובים בחייכם. תחזרו לשכונה, לבלוק, תתעוררו ב-12:00 ותקבלו טלפון מהחבר'ה. אלה שלא סיימו מסגרת חינוכית, אלה שמסתובבים בשכונה יומם וליל בחוסר מעש. חלק מהם כבר צברו תיקים במשטרה, אחרים, אובדי דרך, חסרי מנוח המבקשים לעצמם מהות ומשמעות. הם יפנו אליכם ויזמינו אתכם לבלות, לשתות, לעשן או סתם להעביר את הזמן. ואתם תצטרכו להחליט עם מי אתם הולכים. איתם או עם רוח הכפר. ההחלטה הזאת תשפיע על דמותו של בן הזוג, על השירות הצבאי, על עיסוקכם בעתיד, על שכונת מגוריכם. ברגע אחד תצטרכו להחליט אם אתם חוזרים אחורה או ממשיכים קדימה.
הבטתי בפניהם. ראיתי דמעות, ורעד קל. בנים ובנות כאחד השפילו מבט והתכנסו פנימה. הרגשתי כאילו חדרנו אל תוככי נשמתם, כאילו נגענו בפצע שהחל להגליד. הרגשתי שהכאבתי, אבל לא יכולתי לעצור. כי זה היה רגע שבו האמת הייתה במרכז החדר. רגע שממנו לא היה לאן לברוח.
אתם יודעים, המשכתי, את סיפור יוסף ואשת פוטיפר למדתם. מה מנע מיוסף לחטוא? מדוע השאיר את בגדו וברח? חכמים מסבירים: "דמות דיוקנו של אבא נראתה לו". המשמעות היא פשוטה: לרגע אחד יוסף עצם את העיניים וראה את אבא. לא באופן מוחשי. לא תמונה, אבל את הרוח של אבא, את הערכים של בית אבא. החינוך של אבא היה דבר מוחשי. הוא ליווה אותו ברגעים אפלים ומנע ממנו ליפול לבאר שחת. כעת נשאלת השאלה האם אנחנו, המחנכים שלכם בכפר הנוער, נלווה אתכם ביום הראשון של אחרי בחינת הבגרות האחרונה? האם כשתעצמו את העיניים תראו את המורים והמורות, את המדריכים, את כל אלה שליוו אתכם במשך שלוש וארבע שנים?
(שי פירון, באגרת למנהיגי ומנהיגות חינוך, יוני 2013)

במסעדה אצל עזורה/ יוסי בנאי, מתוך: כשאמא שלי היתה מלכה

במסעדה אצל עזורה

בשוק הקטן שמאחורי השוק הגדול

ראיתי במטבח בתוך סירים על גבי פתיליות,

געגועים רבים שחיפשו קצת חום על אש קטנה,

וכל ריחות תפוחי האדמה, האורז וקציצות התרד,

שחדרו לנחיריי החזירו לי לרגע את אימי

שממנה אני בא ואליה לא מפסיק ללכת.

הורי חסכו ממני כאבים / יהודה עמיחי

יהודה עמיחי, מתוך: "פתוח סגור פתוח"

הורי חסכו ממני כאבים ואכזבות וצער
באהבה רבה. עכשיו כל אלה נשארו לי כמו כל חיסכון
ונוספו לכאבים שאני רוצה לחסוך מילדי.
איזה חסכון גדול נערם עלי.
אף הם אמרו לי תמיד: "אני אראה לך"
לפעמים בקול מאיים ולפעמים בקול אהבה מתוקה,
אני אראה לך. חכה, אני אראה לך
"אתה עוד תלמד" בזעם, "אתה עוד תלמד"
בקול מרגיע ומבטיח טובה.
"תעשה מה שאתה רוצה" בצעקות
ו"תעשה מה שאתה רוצה, אתה אדם חופשי"
כמו בזמרה של מלאכים טובים.
אתה בעצמך אינך יודע מה שאתה רוצה
אתה בעצמך אינך יודע מה שאתה רוצה.

אני האמא

הרהורים על הורים

אי של יציבות בגיל ההתבגרות


​לימוד מתוך כנס אי של יציבות. הלימוד היה מעוצב בצורת קופסא.
מערך למנחה- שמירה והורדה של הקובץ
מקורות לימוד- שמירה והורדה של הקובץ

תפקיד המחנך

שאלות על דמות המחנך ותפקידו. כולל טקסטים של קורצ'אק וכאלו שנכתבו על ידי מחנכים

לשמירה והורדת הקובץ

ביקורי בית – בית נדרש

חשיבות ביקורי בית ופרקטיקה. כולל סרטון "המתנחל", טקסטים לברור עמדות- חילי טרופר, זלדה, קו העוני, מחשבות של מחנכת.. וכולל חשיבה יישומית
מערך למנחה – לשמירה והורדת הקובץ
ביקורי בית – מערך שלם לשמירה והורדת הקובץ
סרטון "המתנחל"

חוברת תוכניות חינוך מקהילות דרך כפר

לשמירה/ הורדת החוברת

בין הגלוי לנסתר- מקומו של המחנך ב"טריטוריה" של עולם בני הנוער

מטרות:

  • הצפת הפער בין הטריטוריה של בני הנוער למבוגרים- האם היא חיובית או שלילית.
  • מחשבה משותפת על מקומינו כמחנכים ביחס לטריטוריות הסמויות מהעין.
  • יצירת דיאלוג בין טריטורית המבוגרים לטריטורית הילדים- אתגר או מיותר?

לצפייה והורדת הקובץ

במקום ללמד סיפרתי סיפורים

"לא קראתי לעצמי שום דבר. הייתי יותר ממורה. ופחות. בכיתת תיכון אתה סמל מחלקה, רב, כתף לבכות עליה, אחראי משמעת, זמר, מלומד מדרגה נמוכה, פקיד, שופט-קו, ליצן, יועץ, אוכף את כללי הלבוש, מנצח, סניגור, פילוסוף, שותף לדבר עבירה, רקדן סטפס, פוליטיקאי, שוטה, שוטר תנועה, כומר, אם-אב-אח-אחות-דוד-דודה, מנהל חשבונות, מבקר, פסיכולוג, הקש ששבר את גב הגמל"

יום האישה הבינלאומי 💪

👈🏼 באוגדן תמצאו מערכי פעילות וגם מערך אחד חשוב במיוחד שצוות פרדס מרכז לחינוך ערכי כתב על אלימות נגד נשים.

👈🏼 פרויקט "נשים חכמות" מבית "כל ישראל חברים" המתעד תורה שבע"פ של נשים מארצות אפריקה- אסיה והבלקן לטובת למידה מדריכיהן בהן המסורת והעשיה הנשית שלובות זו בזו.

👈🏼 מוזמנים ומוזמנות להעביר הלאה לא.נשי חינוך וכמובן להעביר את המערכים לתלמידות ולחניכים שלכם בכל מקום.

לחצו למעבר לאוגדן פעילויות בסימן יום האישה

פסוק לחיים- פרשת וַיְחִי "וישתחו ישראל על ראש המיטה"

קישור לסרטון

קישור לפוסט

פסוק לחיים- פרשת וַיִּגַּשׁ "ויגש אליו יהודה"

לינק לסרטון

לינק לפוסט

פסוק לחיים- פרשת וַיֵּ֣שֶׁב "את אחי אנכי מבקש"

לינק לסרטון

לינק לפוסט

פסוק לחיים- פרשת וַיִּשְׁלַח "קח נא את ברכתי אשר הובאת לך בזה"

לינק לסרטון

לינק לפוסט

פסוק לחיים- פרשת וַיֵּצֵא "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה"

לינק לסרטון

לינק לפוסט

פסוק לחיים- פרשת חַיֵּי שָׂרָה "ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה"

לינק לסרטון

לינק לפוסט

פסוק לחיים- פרשת לֶךְ-לְךָ "לך לך מארצך וממולדתך ובית אביך"

קישור לסרטון

קישור לפוסט

פסוק לחיים- פרשת נח "זרע וקציר וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו"

לינק לסרטון

פסוק לחיים- פרשת בראשית "אשר ברא אלוהים לעשות"

לינק לסרטון

שורשים בנילוס – מסע לאתיופיה

קישור לסרט

דרך העיניים שלי

חממה לנשמה

לעזור זה העסק שלי

מחוברים שיחות אישיות בימי קורונה

מה קורא?

מישהו לרוץ בשבילו

"מפריחים את השממה"- שזירת פרחים לאוכלוסייה מבוגרת.

והגדת – פעילויות ליל הסדר תש"פ – 2020 בצל הקורונה

דר"ך זום – חוברת משחקים ללמידה מרחוק

פותחים שנה – ספטמבר בצל הקורונה

מונית הכסף

האוטו שלנו

חניכים תורמים לקהילה

פעילות צילום וציור תמונות מהחיים לילדים

רעיונות לזמן קורונה

לוח חופש או בידוד

מערך וכרטיסיות- סבב שיתוף בימי קורונה

מערך וכרטיסיות- סבב אי יציבות ומשאבי חוסן

מערך לשיעור מקוון- גורל קבוע מראש או הדבקה במעשים טובים

תיכנון שבועי חופשת קורונה

רעיונות לפעילות הפגתית בשעת חירום

מצגת לילדים הסבר על וירוס הקורונה

תמונות מהחיים

פעילות למתבגרים תמונות מהחיים

פעילות תמונות מהחיים לילדים

מועצה פדגוגית בסימן דרוש כפר שלם לגדל ילד

"סליחה על השאלה" חנוכה- משחק להעמקת ההכרות והקשר

חוברת תוכניות חינוך בהשראת מרכיבי תפיסת דרך כפר

מרחבים בניהול עצמי- תומר אושרי

דף לימוד פורום מעורבות תלמידים

קלפים סביבוני אור וחוזקות

תכנית סינגולריות נהלל

פעילות חינוכית בשעת חירום (בטחוני) – איך עושים את זה?

מהלך צוותי בנושא מוטיבציה

מסע אל עצמי – תכנית המנטורים

מחברת צמיחה

מניפת שיחה אישית

תרגיל המפות

לוח שנה רקמה רבת פנים

דלת הכניסה לחברה הישראלית דף לימוד בדגש על יהודי אתיופיה

תרבות ישראלית רבת בפנים, גזענות, אדישות, שנאת חינם

בקובץ נוסף 2 תמצאו הדרכה לשימוש בדף המקורות במעגלי לימוד 

פעילות חזרה מהחופש – התייחסות לאירועי אקטואליה וקלפים בעברית וערבית

כפר הנוער זוהרים גם זו-לה' טובה בחופש בכנרת

חוברת ניתוח אירועי הפרות סדר

קלפים לשיחה אישית

ערכים ברמדאן – זמן והזדמנות

כנס תרבות ישראלית רבת פנים

מילים טובות שלא אמרנו… (מתוך הזוהר)

רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים בדרך. 

…בעוד שהיו הולכים פגשו באדם אחד ופניו מלאים נגעים, והיה קם מתחת אילן אחד.

הסתכלו בו, וראו פניו אדומים מחמת נגעים.

אמר לו רבי חייא: מי אתה?

אמר לו: יהודי אני.

אמר רבי יוסי: חוטא הוא, שאם לא כן לא היו נרשמים בפיו אלו נגעים הרעים, ואלו לא נקראו יסורים של אהבה.

אמר רבי חייא: כך הוא ודאי, כי ייסורים של אהבה מכוסים הם מבני אדם…

אמר רבי יוסי: מאין לנו זה?

אמר רבי חייא: שכתוב "טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת"… שפירושו שאם התוכחה היא מאהבה, היא מסותרת מבני אדם. עין זה מי שמוכיח את חבירו באהבה, צריך להסתיר דבריו מבני אדם, שחברו לא יתבייש מהם. ואם דבריו הם בגלוי לפני בני אדם, אין הם באהבה. כך הקב"ה כשהוא מוכיח את האדם מוכיחו באהבה בכל, תחילה מכה אותו בגופו מבפנים… אם חזר בו טוב ואם לא, מכה אותו בגלוי, בפניו לפני כל, כדי שיסתכלו בו וידעו שהוא חוטא, ואינו אהובו של אדוננו.

אמר להם אדם ההוא: בקשר של עצה אחת באתם עלי ודאי לבזות אותי? אינכם אלא מאותם היושבים בבית רבי שמעון בן יוחאי, שאינם יראים מכל…  

פתח האיש ואמר: מי א-ל כמוך נושא עון, הרים ידיו ובכה.

בתוך כך הגיעו בניו.

אמר בנו הקטן: כמה דעונשא דהאי בר נש בגין מלה בישא כך ענשיה בגין מלה טבא דקאתי לידיה ויכיל למללא ולא מליל.

 [=כמו העונש שבא על האדם בגלל דיבורים שלא היה אמור להוציא מפיו כמו לשון הרע, כך עונשו על מילים טובות שהיה יכול לומר ולא אמר]

וזהו שאמרו שדוד המלד נלקה בזה, בצרעת, והקב"ה פנה ממנו שנאמר: "נאלמתי דומיה, החשיתי מטוב, וכאבי נעכר" – נעכר בנגעים של הטומאה….

ירדו רבי חייא ורבי יוסי ונשקוהו, נתחברו יחד בכל הדרך ההוא.

קרא רבי חייא עליהם: "וארח צדיקים כאור נגה, הולך ואור, עד נכון היום".

(זוהר ג, ויקרא, פרשת תזריע (מ"ו ע"ב) – עמ' כ"ב-כ"ט, מתורגם עפ"י ביאור 'הסולם')

שותפות, אחריות משותפת ושייכות

משחק כדורים בבקשה תודה

אמנת א"ב בחינוך – אמון וביטחון! ? לפעוטונים, מעונות, משפחתונים וגני ילדים ? א"ב – אמון וביטחון זה א"ב בחינוך.

ביקורי בית בשירות ביקור סדיר

לוח קיר בוגרים – ימין אורד

פאנל בוגרות- חניכות- מכינה ישראלית

אגרת הרמב"ן וחינוך בערכים

הסביבה הפיסית כמשאב חינוכי

צהוב או ירוק – בדיקת אלכוהול ויחסי אמון (מחשבות של איש חינוך)

ירוק או צהוב?

הוא נשף לתוך הינשוף, אלו היו 30 שניות של מתח, 30 שניות שהרגישו כמו נצח, גם בשבילו אבל בעיקר בשבילי…מה תהיה התוצאה על לוחית הבדיקה?!

אם ייצא צהוב בינשוף משמע שהתוצאה שלילית…

אבל אם הצהוב יתחלף לצבע ירוק אז התוצאה חיובית וזו ההוכחה הנחרצת ביותר שהוא שתה כמות מספיק גדולה של אלכוהול.

30 שניות של המתנה…ירוק או צהוב?

מה אני רוצה שתהיה התוצאה? מתחבט ביני לבין עצמי.

אילו רק הייתי שוטר….

כי אם הייתי שוטר התשובה הייתה לי הרבה יותר ברורה… בוודאי שהייתי מצפה בכליון עיניים לצבע הירוק. הצבע הירוק יחזק את החשדות שלי, ובעצם יחזק את עמוד השדרה שלי כבעל סמכות… כרוצה לומר, לא סתם חשדתי בך, הכתובת הייתה על הקיר.. בסך הכל עשינו בדיקה לאשש את מה שכולנו חשבנו כאן קודם. ראינו בקבוק וודקה, ראינו אותך בורח שנייה אחרי וגם יש לך ריח של אלכוהול… הבדיקה היא רק הגושפנקא.

ומה יקרה אם התוצאה תצא שלילית…וצבע צהוב ישתלט על לוחית הבדיקה?! 

קצת מפחיד לחשוב על זה… קודם כל אני יוצא מטומטם. חשדתי סתם בחניך חף מפשע..

אבל זה קצת יותר מזה…  האמון שלי ושלו עלול להתרסק.

 "איך העזת לחשוד בי אחרי שנשבעתי לך שלא שתיתי…?! "אני מדמיין אותו אומר לי בכעס ונועץ בי מבט מאוכזב.

יהיה מאוד קשה לשכנע נער שהמושג "אמון" עבר אצלו כל כך הרבה טלטלות בחייו …שאפשר להעביר את זה ככה… שזה קורה, שגם אני יכול לטעות…

30 שניות של מתח…שייתחלף לירוק..

ואולי, אולי זו גם ההזדמנות שלנו ללמד אותו שמותר לטעות… גם אנחנו טועים… ואם עושים טעות העולם לא מתמוטט.

אפשר לבקש סליחה, להיות נבוכים ולהשפיל מבט.

גם אמון אפשר לשקם. כן כן… אמון לא מתרסק בגלל טעות אחת…

אני מזכיר לעצמי – אני לא שוטר. אני מחנך!! האם אני רוצה להיות צדיק או שאני רוצה שהחניך שלי ייצא צדיק?!

 30 שניות חלפו….צהוב או ירוק?!

מעגלי שיח גיל ההתבגרות הורים חניכים ומחנכים

הצעה לטקס יום הזכרון

ממשיכים לחיות כאן על פני האדמה הזאת,
חיים עם האחד שחסר, עם הגעגוע, עם הכאב,
עם הידיעה שאין דרך אחרת.
ועם התקווה- שתמצא הדרך לשכנות של שלום.

קלסר הזמן וההזדמנות

תמיד תישארי רוסייה

תמיד תישארי רוסייה

"די כבר עם זה! תפסיק! מה אתה רוצה ממנו, מה הוא עשה לך? תעזוב אותו, אתה בכלל לא מכיר אותו, יכול להיות שהוא יותר חכם ממך! " היא נראית ממש כועסת, "אתה כל כך חושב את עצמך, צא מהסרט שלך על הרוסים! רק הרוסים חכמים, רק הרוסים קוראים, נמאסת כבר!" אלכס מתחיל לענות לאירה ברוסית, אבל היא שמה את הכפות ידיים על האוזניים וצועקת, "בעברית! תדבר איתי עברית, שמעת? אחרת אני לא אדבר איתך, ותפסיק כבר עם המבטא הרוסי האדיוטי הזה! אני יודעת שאתה עושה אותו בכוונה!"

המבטא של אלכס אפילו עוד יותר חזק כשהוא עונה לה בלי להתרגש.

"את רוצה לברוח מהשורשים שלך, את חושבת שאם תתנהגי כמו פרימיטיבית אז הם יקבלו אותך, אבל זה לא יעזור לך."

"מה אתה דפוק?" אירה צועקת ועיגולים אדומים מופיעים על הלחיים שלה, "אני באמת צברית! נולדתי בארץ! בחיים שלי אפילו לא יצאתי מישראל!"

אלכס נשען על הקיר, משלב את הידיים ומחייך. הקול שלו לא חזק אבל איכשהו זה יותר גרוע מהצעקות של אירה. "אז יש לי חדשות בשבילך, אירוצ'קה, זה בכלל לא קשור איפה נולדת, את תמיד תהיי רוסייה."

"מה אתה מבלבל את המוח, אה? איזה רוסייה בראש שלך?" אירה צועקת, "ומה אתה חושב שאתה בדיוק? אתה רוסי אתה? תעשה לי טובה, אל תצחיק אותי! אתה גדלת פה, בדיוק כמוני, אתה ישראלי, בדיוק כמוני! אתה בכלל לא זוכר כלום מאוקראינה! היית תינוק! והרוסית שלך, זה בדיחה! יש לך את המבטא הכי ישראלי ששמעתי בחיים שלי! תאמין לי, ברוסיה היו צוחקים עליך בפרצוף אם היו שומעים אותך מדבר!"

אלכס נראה כאילו הוא לא שמע מילה ממה שאירה אמרה. הוא ממשיך לדבר לאט ולהדגיש כל מילה. המבטא שלו ממש חזק עכשיו.

"זה לא יעזור לך, את לא יכולה לברוח ממי שאת. אני רק מציע לך שלא תחשבי שאת אחת מהם, כי את אף פעם לא היית ואף פעם לא תהיי." הוא עוצר לשנייה, ואז ממשיך אפילו יותר בשקט, "את לא כמוהם. תזכרי את זה. את משהו אחר, ובשבילם תמיד תישארי זונה רוסייה, אז עדיף שתהיי גאה במי שאתה ולא תורידי את עצמך לרמה שלהם."

מתוך: וזרח הלילה / אילנה בן פורת (עמ' 101-102)

שמירה על קשר-אורט מח"ט בית שאן

כנס בוגרים 70 שנה לנווה עמיאל