תאור:

דף לימוד זה מזמן דיון סביב אופן "שילוח" אנשים לקראת משימה. ניתן ללמוד בית מדרש זה ב-2 רבדים שונים: הזנקת הצוות החינוכי למשימה הלא פשוטה מול החניכים - כאשר מחנך נשלח למשימת החינוך מול חניכים (בעיקר חניכים המגיעים מרקע סיכוני כזה או אחר), עליו להיאזר בתחושת שליחות (אך לא פטרונות!!), ובתחושת מסוגלות לעמוד ניצב מול סיטואציות שלעיתים מאד מחלישות. בדומה למשה, החשש "והם לא יאמינו לי" הופך להיות מאוד מוחשי בחייו של מחנך. על צוות הנהלה (ובעיקר המנהל) לחשוב היטב כיצד הוא "משגר" את הצוות לקראת המשימה – באלו מסרים מחזקים הוא מטעין את צוותו לאורך כל הדרך וכיצד הוא משדר ומשלח בתחושת מסוגלות ואמונה בדרך. "שילוח" החניכים בסיום תקופת ההתחנכות לעצמאות (ניתן להתייחס גם לסיום שנת לימודים לקראת תקופת החופש הגדול). תקופה זו מזמנת לנו המחנכים תחושות אמביוולנטיות לגבי מידת המוכנות של החניכים למפגש עם העולם שבחוץ. גם החניכים עצמם מבטאים הרבה מאד חששות לגבי האופן בו 'יתפסו' אותם. פעמים רבות הם מרגישים כאילו העולם שבחוץ גדול, זר והדימוי העצמי שלהם הוא בהתאם - "ונהי בעינינו כחגבים". הלימוד מזקק את עיקרי המסרים שיש להטעין את החניכים לקראת היציאה החוצה – בכל הקשור לחיזוק תחושתם כ"שליחים" ולא כ"פליטים" – כ"מנהיגים" ולא כ"שורדים".