תפיסת חינוך כמפת דרכים

למה יש צורך בתפיסה?

אנו מבקשים לראות בתקופת ההתחנכות חלון הזדמנויות קצר בו ניתן לייצר מהפך בעולמם של המתחנכים – תהליך חינוכי משמעותי שיצליח להעבירם ממצב נתון למציאות חדשה וטובה יותר. המעבר אותו אנו מבקשים לחולל בעולמו של הילד, במסגרת זמן כה קצר ומוגבל, לפעמים נתפס כלא-פחות מפלאי. תהליך כזה לא יקרה באופן עצמאי אלא דורש תכנון מושכל ומודע, וגם אז לצערנו לא ניתן להבטיח הצלחה.

קהילות חינוך רבות לא מקדישות מספיק מחשבה למיפוי תמונת המצב של אוכלוסיית החניכים המתחדשת מידי תקופה או שאינן מקדישות מאמץ בהגדרת היעדים שאליהן היא מבקשת להצמיחם. אין כוונתנו ליעדים המצטמצמים לציוני בגרות מדידים או לאחוזי גיוס כאלה ואחרים, כי אם ליעדים הקשורים לדמותו של החניך כאדם בוגר על מכלול מאפייניו. בהיעדר הגדרה של נקודת המוצא שממנה יוצאים לדרך ונקודת הסיום אליה שואפים– בלתי אפשרי לתכנן תהליך חינוכי מושכל. 

לקריאה נוספת ומקורות ללימוד

הכנסו לדף הלימוד