בעיירות היהודיות, כל עוד שרר בהן החיים הרליגיוזי, שימש בית המדרש מקום של התכנסות, אשר הבאים בו, לאחר העבודה, היו לא רק לומדים דף גמרא אלא גם מדיינים, כבמועדן, בכל הבעיות הנכבדות העומדות על הפרק… בכמה וכמה ארצות בית המרזח הכפרי או בית הקפה ממלא תפקיד חברתי רב ערך. העובדה שבכפרינו חסרים כפרים המשמשים מקום מפגש חופשי לחיי חברה, ודאי יש גם בה מאותות המצב החברתית השורר היום. משעה שמגיעים הכפרים שלנו לרמה כלשהי של ייצוב משקי, הם אמנם בונים חדר קריאה ובית עם, בפרק לצורכי אסיפות, הרצאות והצגות קולנוע ותיאטרון, אך ספק אם שרוי באותם חדרים משהו מחומם של חיי שכנות ידידותיים. על-פי-רוב הרי זה מקום שנועד לתכלית מאורגנת, או שנועד לשמש חדר קריאה, מקום לעיסוק רוחני, אך לא מקום-מפגש של בני אדם המזדמנים יחד לאחר העבודה כדי לנוח ולהחליף דעות, לספר על דא ועל הא, ואולי אף לאכול ולשתות ולשחק משחק כלשהו יחדיו.